הדס ומור ארקדיר איילון הן בנות זוג. הן ביחד מאז 2005, סוגרות עכשיו 12 שנים ביחד. מתישהו הן החליטו להגדיל את המשפחה ולהביא לעולם ילד. השתיים בחרו יחד תרומת זרע, ומור נכנסה להריון שבסופו נולד הלל, ילד חמוד. ההורות, כמו אצל כל זוג, שינתה להן את החיים, ולכן רק אחרי שנה וחצי הן התפנו לגשת לבית משפט ולהסדיר את האימהות המשותפת, כדי שגם הדס תהיה אימא חוקית. זה תהליך מעט משפיל, שכולו אפליה, אבל יאמר לזכותם של בתי המשפט שבשנים האחרונות, ברוב המקרים, הם מקלים על זוגות חד מיניים. וכך נתן השופט בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב צו הורות, שהפך גם את הדס לאמא לכל דבר, ואת הלל בן השלוש לבן גאה לשתי אמהות.
אלא מה, משרד הרווחה ערער על ההחלטה, מה שאילץ את האימהות לשכור את עורכת הדין עירא הדר, ולהתחיל להשקיע כספים מיותרים. השבוע הגיש משרד הרווחה לבית המשפט את טענותיו. מה רוצה משרד הרווחה? בעיקר להציק. הם מנסים להבין למה לקח לשתי האמהות שנה וחצי להסדיר את העניינים, ומעלים את החשד שהן נוכלות (ובית המשפט לא שם לב).
המשפט הדוחה ביותר בערעור הוא זה: "בהעדר קשר גנטי בין הורה לילדו מרחף החשש כי ילד יהפוך ל'מוצר עובר לסוחר', תוך זילות קדושת ערך חיי האדם וערך חיי הילד. כל מי שהפרוטה בידו יוכל 'להזמין' ילד כראות עיניו, וכביכול כל המרבה במחיר 'הרי זה משובח'. החשש הוא, אם כן, מפני סחר בעוברים ובילדים". כלומר משרד הרווחה מאשים את הדס ומור שהילד שלהן הוא למטרות מסחר או משהו מטורף מעין זה. בדיון שיתקיים עוד חודש בבית המשפט, יבוא מישהו מהפרקליטות ואף יגן בגופו על התזה הזאת, שזה כבר לא ייאמן.
כזכור, בקיץ האחרון הייתה דרמה גדולה סביב שאלת האימוץ, אחרי שאותו משרד הרווחה ניסה להגן על העמדה שלא טוב לילדים לגדול במשפחות חד מיניות. בעקבות ההפגנה והלחץ הציבורי, הודיע משרד הרווחה שיבדוק את כל עמדותיו בנושא. ואכן בעניין האימוץ הודיע המשרד שישנה את עמדתו באופן גורף. אז איך פתאום עכשיו אותו משרד יוצא להילחם בשתי אימהות לסביות? שר הרווחה חיים כץ הוא הרי לא טיפש ולא טירון. מדוע הוא לא מוציא הוראה במשרדו שכל מסמך דרמטי שקשור בקהילת הלהט"ב עובר דרכו? אין כאלה הרבה. יכול היה לחסוך לעצמו את כל החרא שייזרק עכשיו לכיוונו. כי הערעור של משרד הרווחה שוב מעמיד אותו בראש מחנה המתנכלים לקהילה.
מלכת הבית היהודי
עכשיו צריך קצת להתרכז בפוליטיקה. שר הרווחה ואנשי משרדו הם בעצם רק כלי בעניין הזה בידיו של היועץ המשפטי לממשלה. הייעוץ המשפטי של משרד הרווחה, שבעצם כפוף ליועץ המשפטי לממשלה, הוא הגורם שיצא עכשיו למלחמה. שזה קצת מוזר. ולמה? כי בסוף המחאה בקיץ יצא מסמך חתום על ידי אותו אביחי מנדלבליט עצמו ופרקליט המדינה שי ניצן. זה היה מכתב פנימי לכל עובדי פרקליטות המדינה, והוא הביע תמיכה מאוד ברורה בשוויון זכויות לקהילת הלהט"ב. בין השאר נכתב שם: "איננו ממעיטים מחשיבות תפקידינו בקידום זכויות, ההפך הוא הנכון. מערכת הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות תמכו בפרשנות מרחיבה התומכת בשוויון זכויות לקהילת הלהט"ב בעניינים רבים ושונים בהם עלה הנושא בעבר, ושינויים רבים שהתחילו ב-20 שנים האחרונות לטובת הקהילה התרחשו בעקבות עמדות משפטיות אלו. כך עשינו וכך נמשיך לעשות והכל בכפוף לחוקים הנקבעים על ידי הכנסת ולא על ידינו".
כל מי שמצוי בפוליטיקה מסביר לנו עכשיו שבגלל רצונה העז להתחנף לרבנים מסוגים שונים ולדתיים שמרנים ככלל, שרת המשפטים איילת שקד מובילה בשקט, מתחת לרדאר, קו שמנסה לא רק לא להתקדם בשום אופן בענייני הקהילה, אלא גם ללכת אחורה איפה שאפשר. היא חושבת שזה ייתן לה נקודות ביום שיבוא לה להעיף את נפתלי בנט מדרכה, ולהיות מלכת הבית היהודי.
זכותה של שקד להוביל איזה קו שבא לה. הבעיה היא ששקד מתחסדת, ולעולם לא תגיד בראיונות את ההפך. מצד אחד שר החינוך נפתלי בנט מנסה בתחומי המשרד שלו להוביל מדיניות נאורה כלפי הקהילה, ומצד שני הבת זוג שלו עושה ההפך, אבל ממש ההפך. מה הוא יסביר לבני נוער כשיבקר בפעם הבאה באיזה בית ספר ואחד הנערים, נגיד בן לשתי אימהות, ישאל אותו שאלה בנושא? ומה היא תסביר להורים בבית הספר שבו לומדים ילדיה, שהפגינו מול ביתה בסיבוב הקודם? איך היא לא מתביישת, אישה חילונית מרמת אביב, להוביל מדיניות כזאת מסריחה?
זה גם בידיים שלכם - וגם אתם אשמים!
אבל לצרוח נגד שקד, מנדלבליט וכץ, זה לא כל הסיפור. הגיע הזמן להפנות גם זרקור לתוך הקהילה. ובתור התחלה אל כל הלהט"בים הרבים שעובדים בפרקליטות: חברים וחברות, הגיע הזמן שתיקחו אחריות על החיים שלכם ועל הקהילה שלכם. הגיע הזמן שתתאגדו בקבוצת ווטסאפ, פייסבוק או כל דרך אחרת ותייצרו איזו התנגדות פנימית בתוך הפרקליטות למסמכים כאלה. לא יכול להיות שפרקליטות שיש בה כל כך הרבה להט"בים מוציאה מסמכים כאלה. אתם לא מבינים שזאת משת"פיות מהסוג הגרוע ביותר? אתם לא יכולים יותר להביט לצד שני, זה גם בידיים שלכם - וגם אתם אשמים!
ואחרונים חביבים, כל חברות וחברי הקהילה. אני יודע שלאף אחד אין כח להתעסק בפרטים. אבל חוק הלאום שמנסים עכשיו להעביר, מכיל את סעיף 12 שקובע כי במקום שאין חוק, בית המשפט יקבע לפי המשפט העברי. במילים אחרות, במדינה שבה כל הזכויות שלנו מבוססות על פסיקות של בית משפט, אפשר למעשה להפוך את כולן בטענה שהחוק העברי חושב שאנחנו סוטים שצריך לסקול באבנים. וזה העניין הכי מטריד, שהשלטון הנוכחי רוצה להעביר חוק שבעצם ישלול את כל הזכויות שלנו. זה לא נאמר במפורש, אבל זה רשום שם.
האגודה מנסה להרים עכשיו קמפיין בעניין הזה, אבל שיתוף הפעולה ברחוב הוא לא משהו, וחבל, כי כל מי שדואג לענייני הקהילה, כלומר לזכויות שלו ושלה, אמור להפעיל את השפעתו עכשיו כדי שיהיה ברור שהסעיף הזה הוא לא נגדנו. כדאי מאוד להתעורר, כי אנחנו מה זה בדרך לאיראן.
תגובת משרד המשפטים: מבדיקתנו עולה כי מדובר בתיק המטופל על ידי משרד הרווחה ולא על ידי פרקליטות המדינה.
הודעת הערעור הוגשה לפני כשנה, ועיקרי הטיעון של משרד הרווחה - אשר כללו גם את האמירות הנוגעות לסחר בבני אדם - הוגשו לאחרונה.
השאלה המשפטית העולה בתיק היא שאלת הרטרואקטיביות של צווי ההורות הפסיקתיים שעקרונותיה נקבעו על ידי היועץ המשפטי לממשלה זה מכבר, בתיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים.
הסיטואציה של צו הורות פסיקתי היא כזו: הורה גנטי מבקש שבן או בת זוגו יוכרו כהורה נוסף לילד. הדרך לכונן את יחסי ההורות של בן או בת הזוג על פי חוק, היא מכח אימוץ בלבד. חרף זאת, בשנים האחרונות היועץ המשפטי לממשלה גיבש מדיניות, שאושרה על ידי בתי המשפט, המאפשרת כינון יחסי הורות בנסיבות המתאימות לכך. בין היתר, בפונדקאות חו"ל, בהורות של בנות זוג מאותו המין ועוד.
לאחרונה, החלו להיות מוגשות בקשות שצו ההורות הפסיקתי לא יוחל מיום שניתן הצו, אלא רטרואקטיבית מיום הלידה. מדובר בדרישה שאיננה מתאפשרת בהליכי אימוץ שבהם צו האימוץ מכונן את ההורות מיום מתן הצו בלבד (פרט לחריגים).
לפיכך, היועץ המשפטי לממשלה נכון לאשר רטרואקטיביות של צווי הורות פסיקתיים במקרים המתאימים, זאת ודאי לפנים משורת הדין.
מאחר שמדובר בהליך רגיש שאיננו מוסדר בחקיקה, היועץ התווה כללים שמטרתם להבטיח שאכן הקשר בין בני הזוג, נוסד לפני שהתינוק נהרה, כך שיהיה ודאי שכינון ההורות רטרואקטיבית משקף מצב עובדתי לאשורו. לפיכך קבע היועץ המשפטי לממשלה שורה של אינדיקטורים, ובהם הגשת הבקשה בסמוך לאחר הלידה.
במצבים שבהם הבקשה מוגשת בחלוף זמן רב, כמו במקרה דנן, אין למדינה דרך לדעת שמדובר בהחלטה משותפת טרם ההוריה, ולכן היועץ המשפטי לממשלה איננו מסכים להכרה רטרואקטיבית בצו ההורות הפסיקתי – אך דרכים נוספות כמו אימוץ פתוחות כמובן לפני בני הזוג.
בהליכי אימוץ נעשית בדיקה קפדנית של שירותי הרווחה את אותם המבקשים לאמץ ילד, וזאת מכוח חוק האימוץ המחייב הגשת תסקיר עו"ס. לעומת זאת בהליך של צו הורות פסיקתי, אשר אינו מוסדר בחוק, לא נערכת בדיקה כזו באמצעות תסקיר, בחלק מהמקרים. אחד החששות הוא שאם לא מוודאים כהלכה שצו ההורות אכן נסמך על קשר אותנטי, אנשים יבקשו לכונן יחסי הורות גם מטעמים כלכליים או מטעמים אחרים שאינם עולים עם טובת הילד. לכן, לא יתכן שבהליכי צו הורות פסיקתי לא תעשה בדיקה נאותה, כפי שהיא משתקפת מהתנאים שקבע היועץ המשפטי לממשלה.
נציין, כי מבדיקתנו בעקבות הפרסום עולה שבעיקרי הטיעון שהוגשו לאחרונה בתיק דנן לא הועלה חשש לסחר בבני אדם ביחס למבקשות הספציפיות והדברים הובאו אך ורק לצורך הסברת הרציונל שביסוד התנאים שהעמיד היועץ המשפטי לממשלה כאמור לעיל.
חשוב להדגיש, כל האמור לעיל היה תקף גם אם היינו מדברים בתיק של בני זוג הטרוסקסואלים.
