כמט שבועיים חלפו מאז חדירת מחבלי חמאס ליישובי עוטף עזה. התושבים באזור חוו זוועות שקשה לדמיין, ורבים מאלו שניצלו עוד חיים בטראומה. בין אלו שנאלצו להיות עדים בזמן אמת לאירועים הרצחניים, שבחלקם הקורבנות היו אנשים שהכירו, הם כתבי הדרום של ערוצי הטלוויזיה. היום (חמישי) הרשה לעצמו כתב הדרום של חדשות 13 אלמוג בוקר לשתף בפתיחות על התחושות הקשות שמלוות אותו מאז אותה שבת ארורה, ולדבר על ההשפעות הנפשיות שאותם אירועים הביאו איתם.

"חזרתי שלשום לטיפול פסיכולוגי", כותב בוקר בחשבון הטוויטר שלו בפתח הדברים. "חשבתי שכל עוד המלחמה מתנהלת ואני עובד, אז באמת אין צורך, הכל בסדר. אבל בלילה כשהחושך יורד, אני מתפרק, ובכל לילה זה מחמיר.

"ביומיים האחרונים סיוט. נרדם לשעה, ואז מתעורר מחלום רע עם התקף חרדה נורא. סיוט שהיה המציאות של מאות מהחברות והחברים שלי בשבת שעברה. סיפורים ששמעתי ומשתלטים עליי. אני קם מזיע, מבועת ואז שעה ארוכה שהכל שחור ואתה מרגיש סגור בתוך ארבע קירות ולא מצליח לברוח החוצה. תחושה שזה הסוף, סוף העולם".

 

 

אז בוקר משתף כי מזה חמש שנים, הוא מתמודד עם התקפי חרדה. "זה לא משהו חדש עבורי, התקפי חרדה, אני מתמודד איתם כבר חמש שנים", הוא כותב, "בדרך כלל אני מנצח אותם, אבל הפעם לא מצליח להתמודד. אפילו פרק של 'חברים' (הסדרה שאני הכי אוהב, הבריחה שלי מההתקף) לא עוזר. הוא מנצח אותי ההתקף.

"שלשום החלטתי שזהו, חזרתי לדבר עם איש מקצוע וזה עושה פלאים. פירקנו ביחד את יום שבת השחור, את הפחד שלנו, שלי, של הילדים שלי ושל אשתי שיושבים בממ"ד. את ההודעות שקיבלתי מהחברים ששומעים את המחבלים בתוך הבית וזועקים לעזרה, את אלה שהצלחתי לכוון אליהם כוחות ושרדו, ואת אלה שלא - הם כבר לא איתנו.

"חברות וחברים שאני מרגיש כבר 12 ימים שיש לי חלק בזה שהם לא שרדו. פירקנו ביחד את השעות הראשונות, ממטחי הרקטות שהקפיצו אותי מהמיטה ועד שיחת הטלפון שבמהלכה אתה מבין בפעם הראשונה שהמחבלים כובשים לך את העוטף שלך. גם את הרגעים שאני עוצר לרגע את השידור כדי לאסוף מידע ואז אילת אשתי באה לדרוש בשלומי".

בוקר ממשיך ומשתף: "ואני מתפרק, בוכה כמו ילד. אני חסר אונים, יודע שהאנשים שדיברתי איתם לפני רגע, לא ישרדו ואין לך מה לעשות. מתקשר לאנשי ביטחון שאני מכיר, לפרמדיקים של מד"א, לגורמים הכי בכירים במערכת וכולם, כולנו, חסרי אונים.

"פירקנו את זה יחד, ואחרי זה אני שוב עומד על הרגליים. אני חזק יותר, אבל מת מפחד מהלילה. אני משתף עכשיו כי אני שומע שתושבים בעוטף, גברים, נשים וילדים, מתביישים ללכת לטיפול. אל תתביישו, זה מציל חיים. זה יציל אתכם ויציל את הילדים שלכם. ככה אתם תדעו לתווך להם את הזוועות שחווינו כאן ותעזרו להם לעמוד על הרגליים. תפרקו את מה שיושב לכם על הלב, תפרקו את מה שחוויתם באותו יום נורא, תפרקו. המטפלים והמטפלות הם המלאכים והמלאכיות שהצילו אותי בעבר והם גם יצילו אתכם. לכו לטיפול".