הצלם המפורסם, זיו קורן, מתעד כבר מתקופת האינתיפאדה הראשונה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל והתמרון הקרקעי בעזה, הוא נכנס בעקבות החיילים לאזורי הלחימה ותיעד את המראות. בריאיון ל"ארז ואברי", שיתף בסיטואציות בהן נתקל כששלף את המצלמה והסביר למה הוא מאמין שהתקשורת העולמית חייבת להיכנס גם היא.
מתוקף הקריירה שלו, קורן מחזיק בלא מעט חברים בינלאומיים בעולם התקשורת, שלדעתו צריכים להיכנס ולתעד בעצמם את הזוועות: "אם זה היה תלוי בי, היו שאטלים של נמרים עם תקשורת זרה, נכנסים כל יום. יש לי רשימה של כתבים במגזינים גדולים וחשובים בחו"ל שרק מחכים להיכנס, מתוך חשיבות אמיתית של להראות מה צה"ל עושה בתוך עזה".
וזה לא קורה?
"לא מספיק. אין לי מילה רעה להגיד על ההתנהלות של דובר צה"ל, אבל אני חושב שיש חשיבות להראות את זה ברמה יום יומית".
איך זה להיות בתוך המלחמה?
"לא פשוט. אבל בסוף אנחנו נכנסים לכמה שעות ויוצאים החוצה, החיילים נמצאים שם יום ולילה ובאמת נלחמים".
אתה גם צלם הבית של הימ"מ.
"אני מצלם עבורם. עשיתי שני ספרים על היחידה, אני מלווה אותם כבר הרבה שנים".
זו לא הפעם הראשונה שקורן נכנס למקומות לחימה ולוקח על עצמו סיכון משמעותי כדי להוציא תמונות חד פעמיות. כשאברי טען שהוא קצת "אוהב" את המוות, הוא משיב: "זה לא נכון. מי שבאמת נמצא בסיטואציה מסוכנת ומפחידה לא נהנה. פחד וסכנה זה אמצעי ולא מטרה. בשביל להביא את התמונות מהשטח, אני צריך לשים את עצמי בעמדה מסוימת של סיכון. חייב איזה שהיא מידה מסוימת של פחד בשביל להשאיר אותך עירני ולהבין מה גבולות הגזרה שבהן אתה יכול לפעול".
כמה קרוב היית לקרבות עצמם?
"40 מטר. היינו בתוך בית הספר ועל הכביש יש לחימה מטורפת. ביקשתי להתקרב ולא היה אפשר".
למה שתרצה להתקרב?
"כי יש חשיבות אדירה בתיעוד".
מה ראית שם בפנים, במעמקי עזה?
"מוטיבציה מטורפת של חיילים שמוכנים לתת את נפשם כדי שהמבצע הזה יצליח. התגייסות שהיא ממש מחממת את הלב. מפקדים נחושים מדברים בצורה שמרגשת אותי לשמוע. זה משהו שחשבנו שהלך קצת לאיבוד ופתאום זה נותן מלא כוח".
אחרי שנים של זכיות בפרסים, אתה יודע לזהות פריים שיביא תשומת לב?
"פרס זה לא משהו שאתה מתייחס אליו כשאתה בשטח. אם הייתה נוסחה כזאת, כולנו היינו צלמים מעולים. אני מחפש את האור, גם בסיטואציה של לחימה, השאיפה היא בכל זאת לתת משהו אומנותי בסיפור, לגעת בלב של האנשים. היום, בעידן הסושיאל מדיה, שאנשים מתעכבים על תמונה בין חצי שנייה לשנייה. צריך להשקיע מאמצים רבים כדי לגרום להם לעצור רגע".