יום שישי אחר הצהריים, הכנות אחרונות לשבת ופתאום הטלפון מצפצף. הודעה שגרמה להלם - החייאה ברח׳ רשב״ם. הלב סירב להאמין. החייאה על רב חיים, החייאה על מרן שר התורה, האבא הרוחני, המנהיג, הרב הדגול.
אחרי דקות בודדות התברר כי הנורא מכל התרחש והרב קנייבסקי הסתלק לבית עולמו. בבת אחת חשך העולם עליי ועל בני משפחתי כמו על עוד מאות אלפי משפחות בישראל ובתפוצות. הבית ברח׳ רשב״ם 23 אליו נשאנו את עינינו בשעת צרה ומצוקה התרוקן באחת, החדר המיתולוגי בו הרב ישב במשך כל שעות היממה מסביב לשעון ושקד על תלמודו הפך לעוד חדר. מיטתו של הרב נחה שם כשהכל בלתי נתפס.
אלפים החלו לנהור לכיוון הבית כשהם המומים ומוכי הלם. גם במהלך השבת צבאו המונים על פתח הבית ולמרות שאסור להתאבל בשבת ומצווה לשמוח, ההלם על פניהם שידר הכל. בדרך כלל גדולי הדור אינם נפטרים בחטף וקודמים לכך שבועות של אשפוז ותפילות בכל עולם הישיבות אולם כאן אצל הרב קנייבסקי הלב נדם באחת.
נכון, בשבוע האחרון הרב נחלש ואף החל להיעזר במסיכת חמצן, אולם לאיש לא הייתה מחשבה כי השבוע הזה יסתיים כך בעיצומו של חג הפורים בירושלים. זכיתי בשנים האחרונות להתברך פעמים רבות ובכל פעם היתה זו זכות עצומה לקבל את עצתו של הרב ולזכות בברכתו שניתנה תמיד בחיוך ובמאור פנים. בו״ה, ראשי תיבות של ברכה והצלחה, היו הסמל של הרב שביקש לקצר בברכה כדי שלא לבטל תורה.
מאז אתמול מדווחים האתרים והמהדורות על שלל החסימות, הפקקים והעומסים הצפויים, זה מובן, אי אפשר להתעלם מההשפעה הישירה של הלוויה על סדר יומו של הציבור, אבל ברשותכם אכתוב על הרב קנייבסקי שהיה גאון הדור. בחכמה, בחריפות, בצנעה ובידע בעל פה של כל התורה כולה. 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע ללא הפסק היה עסוק בלימוד תורה. כן, גם מתוך שינה היה ממלמל וחולם בדברי תורה.
במקביל ראה לעצמו את הזכות לברך את עם ישראל וברכותיו של האיש הקדוש פעלו ומעולם לא שבו ריקם. ואכן התור שהשתרך תמיד במדרגות הבית שם נראו ישישים לצד נערים, חילונים לצד חרדים, כיפות סרוגות ושקופות, אלי הון ופוליטיקאים לצד עמך ישראל היו האות והמופת על כוחו המאגי של הרב קנייבסקי.
בשנה האחרונה זכיתי להיכנס לביתו גם עם בני ארי, שקיבל מהרב פעם רימון לראש השנה ופעם סוכריה, ומאידך ללוות פוליטיקאים מכל גווני הקשת אל הבית הצנוע. הייתי שם בשנה האחרונה בחדר עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, ישראל כץ, דוד אמסלם, ועוד שרים וחברי כנסת לצד השגריר האמריקאי תום ניידס, שאף הודה לו על התגייסותו לקריאה להתחסן מפני נגיף הקורונה.
זכיתי לראות כיצד נכנסים אליו פרופ׳ זרקא והפרופ׳ רן בליצר, והוא מקשיב להם על העובדות המדעיות שמאששות את חשיבות החיסונים. הרב הביט בניירות שהביאו איתם הפרופסורים ומיד קיבל הכרעה: חובה להתחסן!
מכאן הפכה ההוראה לכותרות ענק בעיתונים החרדים ואתרי האינטרנט ומשם לציבור כולו. אצל הרב לא היה הבדל בין ילד קטן, לאיש עסקים עתיר ממון ואת כולם בירך בשווה עם אותו חיוך מיוחד שייחרט לנצח.
העולם בלי רב חיים הוא לא אותו עולם, הזכות שהצדיק הזה שהה עימנו בדורנו כבר לא תהיה יותר. נותר לנו רק להתפלל שיבקש בשמיים למעלה מהיושב במרומים שימשיך לדאוג לעם ישראל ולאזרחי מדינת ישראל אותם כל כך אהב ורצה בטובתם. יהי זכרו ברוך.