אדם חילוני שנחשף לקמפיין הזוועה ורואה את המודעות והכרוזים התלויים בפרהסיה ברחובות הערים החרדיות לא יבדיל בין המיינסטרים החרדי לשוליים. בשבילו כולם אותו דבר, גוש שחור שמאיים על הדמוקרטיה הישראלית. ולכן אין ספק שהקמפיין הזה מחליא ומוציא את דיבתו של הציבור החרדי רעה בחוצות הערים ובקרב החברה הישראלית אולם למי שמבין ויודע מתברר כי כמו בכל תחום גם בציבור החרדי יש 50 גוונים של שחור. אין עמדתם של כולם שווה בנושא המאבק בחוק הגיוס ושאלת העמדה החרדית הרשמית (אם בכלל יש כזאת) שוב צצה ועולה על שולחן הדיונים.
בכלל נדמה כי יותר ממה שאותן הפגנות מכוונות כלפי השיח הציבור הכללי ולאוזני התקשורת החילונית, הם מכוונים יותר כלפי הבית פנימה. כלפי עמדות ההשפעה המשמעותיות בתוככי הציבור החרדי. לאחר המלחמה האחרונה חלה התקרבות מסוימת אך משמעותית בין הציבור החרדי לחברה האזרחית החילונית ואולי גם לממסד הצבאי שצבר ההערכה ויוקרה אצל החרדי המצוי על הנחישות וההקרבה וההגנה על המולדת ועם ישראל.
היו אלו ימים של אחדות וליכוד השורות והציבור החרדי חש ברובו תחושת שייכות והרגיש חלק מהחברה הישראלית. רבנים ומנהיגים רוחניים קראו להתפלל על החיילים, חלקם אף ביקרו פצועים בבתי החולים, ארגוני חסד חרדיים חילקו מזון וממתקים ללוחמים בשטח כמו גם לתושבי הדרום ובכלל נדמה היה תחושת היחד ושותפות הגורל לא תעזוב אותנו יותר אף פעם. גם התקשורת החרדית שינתה את גישתה וחיבקה ברובה את חיילי צה"ל שחירפו את נפשם. כל זה ועוד השפיע על גורמים קיצוניים שלא מוצא חן בעיניהם מסיבות אידיאולוגיות (שאי אפשר לשלול אותם על הסף) אותה התקרבות "הרסנית" לשיטתם בין הממסד והחברה הישראלית למגזר החרדי, התקרבות שעלולה להשפיע חלילה לרעה לשיטתם על חוסנו הרוחני ועצמאותו הייחודית של הציבור החרדי.
המתנה של יאיר לפיד
אם רק לפני חצי שנה זכו אותם פלגים קיצוניים ל"מתנה" נהדרת בזכותו של יו"ר מפלגת יש עתיד יאיר לפיד בדמות חוק הגיוס שפילג ושיסע את החברה הישראלית וגרם לרבים בציבור החרדי לאמץ את עמדותיהם הבדלניות הבלתי מתפשרות, הרי ששיתוף הפעולה במהלך המבצע האחרון החזיר את הגלגל לימים של שלום ואחדות.
זאת הסיבה העיקרית לקמפיין שאנו רואים כעת ברחוב החרדי. ניסיון נוסף של מיעוט לגרור אחריו את הרוב לאותה קיצוניות שאפיינה את כולנו בציבור החרדי לפני כחצי שנה בעת המאבק על גיוס בני הישיבות. האם זה יצליח להם? קשה לדעת.
האמת צריכה להיאמר, מסתבר כנראה שרובו של הציבור החרדי נמצא באמצע, במרכז השפוי. מחד הוא אינו מוכן לוותר כהוא זה על המשך זכותם של בחורי הישיבות והאברכים ללמוד תורה ללא חובת גיוס ומוכן להילחם על כך במלוא העוז. מצד שני אותו רוב שפוי סבור כנראה שניתן לגשר על פערים שונים ומעדיף את הגישה של שיתוף הפעולה לכל הפחות כל זמן שהצד השני (החילוני) מאפשר לו לעשות זאת. העמדה לפיה אנחנו חלק מהעם ומאזרחי ישראל אך לא ניתן שיפגעו בזכויותינו האמוניות הבסיסיות היא עמדת הרוב החרדי. אם היינו עושים סקר רחוב בערים החרדיות היינו מגלים לדעתי 90 אחוזי התנגדות לקמפיין המחליא שמציג את החיילים החרדיים כחזירים. האם יצליחו החוגים הקיצוניים להשיב את האווירה העכורה שהייתה קיימת לפני חצי שנה ושוב להעמיק את הקרע בין הרוב החרדי לשלטונות הצבא ולאזרחי ישראל? התשובה תלויה בעיקר כיצד ינהגו במפלגתו של יאיר לפיד כלפי החרדים. אם האגרסיביות החוקתית והניסיון להצר הלאה את צעדי הציבור החרדי יימשכו גם בחודשים הקרובים הרי שהקיצונים ינצחו לצערי והמלחמה הפנימית תשוב לרחובות. אם הגישה תשתנה ותהפוך לחיובית יותר כשחוק הגיוס בכפייה יירד מסדר היום, יש סיכוי סביר שנמשיך לראות את האחדות ששררה כאן בימי צוק איתן ומרבית הציבור החרדי לא יצטרף לגישה המתלהמת העלולה להחריף את המאבק.
כולנו תקווה שהציבור החרדי לא ייגרר אחרי אותם מסיתים שפרסמו את הקמפיין הנורא הזה וישתדלו לשמור על חיים תקינים מול רוב הציבור החילוני וגם החרדי השפוי אולם אין לדעת לאן זה יכול עוד להתפתח. לדוגמא: אם בזמן מבצע צוק איתן שמענו קולות גינוי חריפים לקמפיין מאת הח"כים החרדיים הרי שעתה שוררת שתיקה רועמת. האם זה אומר משהו לקראת הבאות?מוקדם להסיק מסקנות אולם אין ספק שהציבור החרדי נמצא בפני פרשת דרכים באשר לגבי יחסו לצבא.