השנה ה-64 של מדינת ישראל הייתה עמוסה בסערות וויכוחים על הנושאים הטעונים העומדים במרכז מערכת היחסים בין המגזרים השונים בחברה הישראלית, ובעיקר אלו הנוגעים לסטטוס קוו הדתי-חילוני: גיוס חרדים לצה"ל, הדרת נשים ותחבורה ציבורית בשבת ועוד. בחודשים האחרונים נוצר רוגע מסוים, ונראה היה כי סוף סוף החיים שבו במעט למסלולם, והצדדים הניצים למדו לחיות בשלום ובפשרה מסוימת האחד עם רעהו.
אבל מתברר שישנם כאלו שבעיניהם השקט היחסי שנוצר אינו מוצא חן, והם מחפשים להמשיך ולעסוק בנושאים המפלגים את העם דווקא בימים טעונים ורגישים אלה, ואולי דרך זה גם לגזור דיווידנדים פוליטיים לעצמם ולארגונים ולתנועות בשמם הם פועלים. כוונתי למאהל "מחנה הפראיירים", שהוקם בתחילת השבוע שעבר בירושלים. המחלוקת מתחילה כבר בשם – במקום לנקוט במסר רך ומאחד כמו "גיוס שווה לכולם", מארגני המאהל רוצים לפלג שוב את העם ולזרוע סכסוך ופילוג בין הציבורים השונים.
נראה שהם עוד אפופים בשיכרון כוח, אחרי שראו שהקמפיין שלהם בעד ביטולו של "חוק טל" נחל הצלחה מסחררת והביא את בית משפט העליון לקבוע כי תוקפו של החוק פג. אין כל ספק כי המסע התקשורתי אותו הובילו היה חלק בהחלטה הסופית והמכרעת.
עדיין, הייתי מצפה מהם לקצת רגישות, ולא לנסות לרתום את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה (אגב, ישנם חרדים רבים הנמנים עליהם, ואני בתוכם) בכדי לנהל מסע שיסוי והסתה מכוער כנגד הציבור החרדי. הקמתו של "מאהל הפראיירים" בדיוק לפני היום הכואב והמצער האמור לאחד את כל העם, רק בשביל ליצור מתח וקיטוב בין דתיים לחילונים, הוא מעשה ציני, מרושע ומכוער. מילא מארגני המאהל, התפלאתי מאוד על אישים פוליטיים כמו יו"ר האופוזיציה שאול מופז, הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי והשר גלעד ארדן שנפלו בפח ונתנו גיבוי למהלך ההרסני הזה.
מישהו מפחד מיאיר לפיד?
אבל שיא חוסר הרגישות היה הצטרפותו של ראש הממשלה לקמפיין. צריך לציין שזה קרה בן לילה, במהירות בזק שנתניהו לא מראה בתחומים כגון רווחה, כלכלה וביטחון. רק לפני חג הפסח השתתפתי בהרמת כוסית שזימנה לשכת ראש הממשלה עם עיתונאים ואנשי תקשורת מהמגזר החרדי. באותו אירוע היה פיו של נתניהו מלא נופת צופים לציבור החרדי ולערכים היהודיים. אלא שמתברר כי הבחירות הקרבות והולכות – והנשיפות של יאיר לפיד בעורפו – עשו את העבודה, ונתניהו החליט לזגזג שוב ולהזמין את ראשי "מאהל הפראיירים" לשיחה אישית בלשכתו.
מצד שני, אולי דווקא הפראיירים נפלו בפח שטמן להם נתניהו. עם מוצאי השבת גילה נתניהו את הכותרות השחורות אותן הנפיק לו ראש השב"כ לשעבר דיסקין, שהזהיר את הציבור מראש הממשלה. אשף התקשורת נתניהו ידע שהבוקר כל כותרות העיתונים והשיח הציבורי בישראל יעסקו בסיפור החם, והחליט לעשות שינוי של 180 מעלות ולהסיט את אור הזרקורים לטיפולו הצודק בשוויון הנטל בישראל.
ואכן, זה הצליח – לפחות חלקית. תוך מספר שעות כל אתרי החדשות עברו לעסוק בהתגייסותו של נתניהו לגיוס החרדים, ושכחו לעת עתה מדיסקין. נתניהו, זה הצליח לך, רק חבל שבחרת לעשות זאת בעל גבי הציבור החרדי, השותף הנאמן שלך לקואליציה. מצד שני, מי בכלל יכול לצפות מביבי ל"נאמנות"?