ביום ראשון הקרוב בשעות אחרי הצהריים יתכנסו מאות אלפים מבני הציבור הדתי למפגן מחאה ענק כנגד מה שמכונה ברחוב החרדי "גזירת הגיוס". יהיו שם באורח נדיר רבנים מהמיינסטרים החרדי, חסידים ליטאים וספרדים,לצד רבני נטורי קרתא והפלגים הקיצוניים כמו גם חלק מרבני הציונות דתית וחובשי הכיפות הסרוגות.
תחושת הרדיפה של המיעוט החרדי שייצא מתוך אחדות פנימית לזעוק ברחובות יש לה על מה לסמוך כאשר בכל מהלך השנה האחרונה מאז קמה ממשלת נתניהו-לפיד-בנט לא נפסק כל מאמץ לפגוע בתקציבי המגזר, בעקרונותיו, באורח חייו ובאמונתו. לא סתם נזעקו גדולי המנהיגים הרוחניים כנגד ממשלת נתניהו בכינוס חירום שהיה השבוע.
מותר בחברה הדמוקרטית למיעוט להביע את קולו ומחאתו על "התעמרות הרוב" ופגיעה בכל מה שקדוש ויקר לו.לרבנים חשוב שמההפגנה ייצא מסר חיובי של עמידה על עקרונות ולא מסר שלילי חלילה שיגרום להשנאת היהדות והציבור החרדי בקרב החברה הישראלית ולכן עושים כל מאמץ שההפגנה תסתיים בשלום.
לכן צר לי ולמרבית בני הציבור החרדי השפוי על אותם גורמים קיצוניים שמנסים להוביל את השיח למקום אחר לגמרי למקום בעייתי של ביטויים מוקצנים, איומים באלימות והתנהגות כוחנית. הדברים שנשמעו מפי גורם כזה או אחר בחברה החרדית על פגיעה פיזית ביאיר לפיד אסור להם שיקרו הן בשל העובדה שלא זו דרכה של היהדות ודרכה של התורה והן בשל הנזק שהדבר גורם לתוצאות המאבק בנושא החוק לשויון בנטל.
הקוזק הנגזל
הנה לדוגמא דבריו של השר יעקב פרי חבר מפלגת יש עתיד על אותם ביטויים: "הסיכול הממוקד שמנסים גורמים בחברה החרדית לעשות בלפיד מזכירים לי את ערב רציחת רבין. מי שמתבטא כך - מקומו בכלא". זהו ממש "הקוזק הנגזל" וניסיון להפוך את הקערה על פיה. הרי הציבור החרדי נזעק על כך שלראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל יוטלו סנקציות פליליות על לומדי תורה והנה מתברר כי אכן מקומם בכלא.
אין ספק שלציבור החרדי יש "מלחמה" לא פשוטה עם יאיר לפיד, יש כעס עצום, זעם פורץ, ויש אפילו תחושת רדיפה כמו שאמרתי, אולם אסור לשבור את הכלים באף מצב ולכן רובם ככולם של הרבנים, הח"כים וההנהגה הפוליטית החרדית מגנים בכל פה ומעל כל במה אפשרית את ההתבטאויות הנבזיות הללו ואת כלל גילויי האלימות.
לא צריך להתנהג באלימות שאינה מועילה. העולם הוא עגול. יבוא יום שהגלגל יתהפך והציבור החרדי יהיה שוב בקואליציה ובעמדות השליטה או אז "נבוא חשבון" פוליטי עם כל אלו שהפעם ניסו להצר את צעדיו של הציבור החרדי ולפגוע בבני הישיבות.
עד אז נסתפק בתפילה שקיטה ובמחאה חריפה שתביע את הכאב העמוק על עלבונה של תורה.