ולהסתה הזאת יש כבר מחיר: בימים האחרונים הופצו סרטונים ברשתות החברתיות שבהם נראתה אלימות מילולית ואף פיזית מופנית כלפי צעירים חרדים. בהמשך, שיח השנאה והמיתוג השלילי של הציבור החרדי עלול לגרום למישהו להרים יד על חובש כיפה - ואז יהיה מאוחר מדי, לא נוכל לומר שהכתובת לא היתה על הקיר.
"מה אתם רוצים מאתנו?" שואלים חילונים רבים, הרי הנתונים מוכיחים כי בשכונות החרדיות אחוז החולים גבוה במיוחד וההדבקה בנגיף יצרה תחלואה גבוהה.
יש שמגייסים לטיעונים נגד החרדים גם את דבריהם של שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, שקרא לפני חודשיים להטיל סגר על העיר בני ברק, ושל שר הפנים אריה דרעי שדיבר בגילוי לב על הצורך בעריכת חשבון נפש פנימי בתוככי הציבור החרדי. אבל צריך לזכור שליצמן חזר בו מהדברים והסביר כי היו צריכים לעשות הסגר על שכונות מסוימות ולא בהכללה גורפת, וגם דרעי דיבר על צורך בעשיית חושבים, אך מתוך דאגה לציבור ולא בניסיון לרכב על גל ההסתה.
יחסית לאחוזי החולים והנפטרים בקהילות החרדית בחו״ל, הרי שבישראל המצב יחסית טוב. שם מתו מאות רבות מבני הקהילה מהנגיף – ובמקומות מסוימים גם ההסתה נגדם חריפה יותר. בניו יורק ובלונדון כבר אפשר לזהות שהקורונה הפכה להיות כר פורה לאנטישמיות, שחוגגת בתקשורת וברשתות החברתיות.
ביקורת של מובילי דעה ופוליטיקאים על הפרת ההנחיות בשכונות החרדיות וויליאמסבורג ובורו פארק בארה״ב וסטמפורד היל באנגליה מתקבלת בזעם רב בקהילה, שטוענת כי מדובר בהאשמת היהודים (גם אם רק במרומז) בהפצת הנגיף.
כותרת מהשבוע של הניו יורק דיילי ניוז, עיתון חובב משחקי מילים, מעידה שהקו כבר נחצה: יש היום דברים שאפשר לכתוב על הקהילה החרדית – אפילו בתקשורת מיינסטרימית – שלא היה ניתן לכתוב בעבר. הכותרת מיום שלישי היא “Pain in the Class”, משחק מילים על "קוץ בתחת", ומתייחסת לכתבה על כיתה של ילדים חרדים שבה לא נשמרו כללי הריחוק החברתי. בעוד שבישראל מתקבלות ההתקפות על הציבור החרדי במשיכת כתפיים, הרי שמעבר לים מתגייסים ארגונים יהודיים וחברתיים שונים להגן על הקהילה החרדית ומגנים את ההתבטאויות הקשות.
בשעה שהעולם חוזר לאט לאט לשגרה, כדאי להתעכב על ההסתה נגד החרדים בתקופת מגפת הקורונה, ולחשוב כיצד ניתן לעצור אותה כדי שלא תמשיך איתנו - ותחריף בעתיד.