הטרלול של אנשי המחאה מאז יצאה הכנסת לפגרה לאחר העברת התיקון לעילת הסבירות רק ממחיש את מה שאנחנו זועקים מאז החלו המחאות. זאת לא מחאה על הרפורמה המשפטית, לא מחאה עממית ולא מחאה של העם. זאת עוד מחאה של קיצוני השמאל הסהרורי נגד כל מה שקשור לימין וליהדות.
וזאת הטרגדיה הגדולה של השמאל של 2023. מיעוט קיצוני ששם לו למטרה לזרוע ריב ומדון במרקם החברתי הייחודי בישראל, הצליח אחרי הרבה מאד שנים לשטוף את מוחם של אנשים טובים שנפלו בפח כאילו הם באים לצומת במוצ״ש למחות נגד החקיקה המשפטית. פעם זה נגד הכיבוש, פעם נגד הוצאת הגז, פעם נגד סגרים, פעם נגד חיסונים ועכשיו, כשהחקיקה המשפטית בהולד, חוזרים לסוגיה הקלה מכולן - חרדים.
המפגינים היו שם תמיד ויהיו שם תמיד אבל השנה הצליח להם בעזרת הרבה כסף וווליום תקשורי עם אפס ביקורת. וההוכחה לכך זה מה שמתחולל בשבועות האחרונים כשלהפגנות בקפלן מגיעים אלפים בודדים ולכל ההפגנות הנלוות בקושי כמה עשרות. כולי תקווה שהאנשים הטובים שבמפגינים הבינו שהם רק כלי במשחק ארוך שנים שמטרתו הורדת ישראל מכל נכסיה.
לשמחתי, גם הפעם לא נגרר הציבור החרדי להגיב לצעדת הפרובוקציה הזאת. המפגינים אמנם לא התקבלו בטשולנט וזרי פרחים כמו בפעם הקודמת, כי בכל זאת גם לנו החרדים נמאס כבר להגיש את הלחי השנייה, אבל כן נשמעו לרבנים שהורו לא להיגרר ולא להגיב לכל מעשה של אלימות מילולית או פיזית.
כתושב בני ברק אני יכול להגיד שלתושבי העיר נמאס להיות שק החבטות של אותן נשים שרוכבות על גב הציבור החרדי וגורמות להסתה נוראית כנגדו. זו כבר ההפגנה השישית שנערכת בעיר על ידי ארגונים כאלו ואחרים המזוהים עם מחאת קפלן, אך יש תחושה באוויר שהפעם הם הגדישו את הסאה.
לבוא להפגין ביום חמישי בלילה בלב העיר החרדית זהו מעשה התגרות מיותר שנועד אך ורק לשים אצבע בעין לציבור החרדי בגלל יהדותו ואורחות חייו. אין מילה אחרת לצעדה הזאת מלבד אוטו אנטישמיות ומפגן שמזכיר ימים אפלים מהעבר היהודי.
אם בהתחלה קיבלו אותם בסבר פנים יפות כיום הולכים וגוברים הקולות שלא לתת להפוך אותנו לשק החבטות. ובכלל, הרי רובן ככולן של הטענות הן המצאות מופרכות ולא כפיה דתית. כל המקרים שהתרחשו לאחרונה והיוו את הטריגר כביכול לסיפורי הדרת הנשים לא התרחשו על ידי נוסעים חרדים, אלא דווקא על ידי נהגים שדרשו לכבד את המרחב הציבורי.
גם עניין הרכבת שייך להסכמי הסטטוס קוו מימי בן גוריון שכובדו גם על ידי ממשלות השמאל לדורותיהן. והסיפור של הטבילה במעיינות הגיע בכלל ביוזמה של השרה סילמן מהליכוד. ומה היא ביקשה בסך הכל? לאפשר לנשים חרדיות ולגברים חרדים לטייל ולטבול על פי השקפת עולמם תוך שמירה על צניעות ללא הפרעה לשעות הפעילות הרגילות של המעיינות. אבל כרגיל, החיצים מופנים לחרדים. כי מה יותר קל מאשר לרדת מהבית בתל אביב ולצעוד כמה ק״מ כדי לעשות בלגן בבני ברק?
לסיום, אני פונה לאישה שבתמונה בראש הטור. אני לא מכיר אותך. אני רק יכול לנחש ולקוות שאת אמא לילדים ולהרבה נכדים. מה אמרת להם אתמול בארוחת בשישי? ״אתמול הלכתי לבני ברק והרמתי את החולצה שלי מול ילדים בגילכם״? תעדכני אותי מתי את הולכת לצעדה דומה בכפר קאסם. שבת שלום.