_i.jpg "מיק ג'אגר, קית' ריצ'ארדס, הרולינג סטונז (צילום: Simone Joyner, GettyImages IL)")
כעסתי גם בגלל הטענות וגם ואולי בעיקר בגלל הנימה והצליל שלדעתי גובל אף באנטי דתיות בוטה (אנטישמיות הייתי מעז לומר). נבו מביע את כעסו נגד "הכפייה הדתית" הקיימת לטענתו ולתחושתו במדינת ישראל ומנסה להתנות זאת ולהגיב בכך שמותר למארגני המופע להתעלם מהקהל הדתי חובב המוזיקה של הלהקה.
ראשית אין כל קשר בין הדברים וגם אם יש למישהו טענות כאלו ואחרות על הציבור הדתי לא זה המקום "להתנקם" בקטנוניות יתר ולהגיב שלא ממן העניין. נו באמת? בגלל איסור התחבורה הציבורית בשבת הציבור הדתי לא יוכל להגיע להופעה. זו טענה מגוחכת ובכלל מה ההיגיון להגיב בכפייה פסולה על כפייה אחרת.
אפשר לאהוב את המוזיקה, בלי לקבל על עצמך את אורח החיים של הלהקה
אסף נבו טוען כי ערכי המוזיקה ושאר הערכים החילוניים כביכול חשובים לא פחות מערכיהם של בני הציבור הדתי. האם לא תיתכן האפשרות שאדם דתי יוכל ליהנות אף הוא ממוזיקה טובה? מה הקשר בין הציות לערכים של תורה והרצון לשמור על השבת ולכבד את החג לבין העובדה שאפשר במקביל גם ליהנות מערכי המוזיקה אותם אתה "מנכס" רק לציבור החילוני שלא בצדק. אפשר גם וגם. העובדה היא שהטענה עלתה דווקא מקרב אותם קולות בציבור הדתי המבקשים מחד להקפיד על שמירת התורה והמצוות ומאידך להשתתף בהופעה המדוברת ולהאזין למוזיקה של הרולינג סטונס.
כהמשך לכך מעלה נבו טענה מגוחכת אף היא כאילו ערכיה של הלהקה הבאים לידי ביטוי במילים, בסגנון ובאווירה שונים ב-180 מעלות מערכי הציבור הדתי. הפטרונות הזאת מוגזמת בעיניי. אל תחליט לאותם דתיים שמבקשים להשתתף בהופעה ואוהבים את שיריהם של הלהקה איזו מוזיקה תואמת את הערכים שלהם ואיזו לא. מדובר באנשים בוגרים שבוחרים ליהנות ממוזיקה טובה אפילו אם הם לא היו מקבלים על עצמם את אורח החיים של זמריה.
כאן אנחנו מגיעים לנקודה העיקרית. הייתי מצפה ממך אסף שבדיוק כמו אותם דתיים שיודעים להפריד בין אווירה לתוכן אמיתי ומצליחים להעריץ את הרולינג סטונס על איכותם המוזיקלית ולהעלים עין מאספקטים אחרים שפחות מקובלים בעיניהם תעשה גם אתה את ההפרדה הנכונה ותבין שיש דתיים שמסוגלים לפי תפיסתם לשלב ולהקפיד על אמונה באלוקים וקיום מצוותיו ומאידך גם לאהוב ולחבב שירים של מיק ג'אגר וקית' ריצ'ארדס.