מכתב למטופלי היקרים
היום לא אגיע למרפאה.
היום אעמוד ואצעק את צעקתה של המערכת.
היום, לראשונה בחיי כרופא, אעזוב את משמרתי, ואצא להפגנה למעננו, למענכם.
מאבק הרופאים נמשך כבר ארבעה חודשים. לאורך כל החודשים האחרונים נמנעתי מפגיעה ולו של יום אחד בטיפול הרפואי בקהילותיי. בשבילי המעשה הרפואי הוא דרך חיים ואידיאולוגיה, לא סתם עבודה. כמוני נהגו גם רוב חבריי רופאי המרפאות.
לעומת רופאי בתי החולים, אנו, עמוד השדרה של מערכת הבריאות, לא רצינו כסף. אנו רוצים את התנאים המינימאליים שיאפשרו רפואה סבירה למטופלינו. חבריי הרופאים בעיר עובדים בתנאים בלתי אפשריים. מטופל נבדק בכל חמש עד שבע דקות, תוך כדי העשייה הרפואית יש טלפונים, מטלות בירוקרטיות אינסופיות וייאוש. פשוט ייאוש. אנו נאבקים על הארכת זמן המפגש, הקטנת עומס המטופלים תחת אחריותו של כל רופא והקטנת עומס המטלות הפקידותיות שמונעות מאיתנו לעשות רפואה.
צדק חברתי – סיקור מיוחד: כל החדשות, כל התמונות, כל הדעות
במדינה בה רק מי שצועק חזק מקבל, ההסכם שמתגבש עלול להמיט אסון על רפואת המשפחה. כרגע יש הסכמה על תוספת תקנים ושכר משמעותית לבתי החולים, בעיקר במרכז הארץ. אבל מרופאי המשפחה דורשים תוספת שעות עבודה, ללא הפחתת העומס, וללא שיפור משמעותי ביכולתנו לעשות רפואה.
בעשור הקרוב כשליש מעמיתיי ייצאו לגמלאות. השורות שלנו בדרום ריקות ממתמחים. ההסכם המתגבש עומד להחריף את המצב עד כדי ריסוק מערכת הבריאות בפריפריה.
החלטתי, יחד עם חבריי, רופאי משפחה מתמחים וצעירים, להשמיע את קולנו ברמה, ולכן היום אנחנו נפגשים בכיכר המדינה בתל אביב, להישבע מחדש את שבועת הרופא. ננסה להזכיר לעצמנו ולכולם את הסיבה לעבודתנו - הטיפול בחולה באשר הוא.
לאחר התלבטות ארוכה החלטתי להצטרף למחאה. אני מתנצל מעומק הלב בפניכם, מטופלי, על הפגיעה בטיפול בכם. אני עושה זאת בלב כבד.
חבריי ואני קוראים לעזרה, ואנו מבקשים מכל מטופלינו שמאמינים ברופאי המשפחה שלהם, ותומכים בזעקתנו להצלת המערכת לסייע לנו: אנא הצטרפו אלינו בהפגנה, היום ב-11 בבוקר, בכיכר המדינה בתל אביב. רק אתם יכולים להסביר לקברניטים מה החשיבות של רופא משפחה שיכול לעשות רפואה טובה.