לפי המלצות משרד הבריאות הישראלי ממאי 2013, "חלב ומוצריו מהווים מקור לחלבון באיכות גבוהה, מקור חשוב לסידן ולמינרלים נוספים, בהם זרחן ואשלגן, וכן לויטמינים A וחלק מהויטמינים מקבוצת B". משרד הבריאות ממליץ לצרוך שתיים או שלוש מנות של מוצרי חלב ביום, ורצוי דלי שומן.
ואכן, לצריכה של מוצרי חלב יש מגוון יתרונות בריאותיים במעגל החיים: היות שהם עשירים בסידן, הם משמשים להשגת מסת עצם מרבית בגיל ההתבגרות, ובעקבות כך מפחיתים את הסיכון לאוסטיאופורוזיס. כמו כן, הם מסייעים בשמירה על משקל גוף תקין, במניעה ובטיפול ביתר לחץ דם, בהורדת הסיכון לתסמונת המטבולית, לסוכרת מסוג 2, למחלות לב וכלי דם וגם למניעת סוגי סרטן שונים.
גם הטבעונים מהרווארד יודעים שיש מה להרוויח מחלב
בשנים האחרונות התגבר קולה של אופוזיציה שהשפעתה צברה תאוצה, המתנגדת לצריכת חלב ומנסה להפחיד את צרכני החלב ומוצריו. המתנגדים טוענים, בין השאר, כי את כל הרכיבים שנמצאים בחלב ניתן למצוא גם בפירות, ירקות ודגים. פרופ' ויליאם ווילט ופרופ' דיוויד לודוויג, שני חוקרים בכירים מאוניברסיטת הרווארד המובילים בשנים האחרונות אג'נדה טבעונית, חיברו חוות דעת בנושא צריכת חלב שהסעירה את הרשת: הם טענו שאפשר להסתדר בלי חלב ומוצריו כלל, אם התזונה הכללית היא בריאה ומאוזנת ומכילה ירקות עליים ירוקים, קטניות, גרעינים ואגוזים. יש לציין כי מדובר רק באנשים בריאים בעלי תזונה מאוזנת; שני החוקרים הודו כי לאנשים בעלי תזונה לקויה עדיין יש מה להרוויח מצריכת חלב ומוצריו.
עמדתה של האוניברסיטה עצמה שונה משלהם, והיא המליצה דווקא להרחיב את צריכת החלב ומוצריו מדי יום ולא להחליף חלב מלא בחלב דל שומן.
בחינה של נייר העמדה שפרסמו החוקרים בכלים אובייקטיביים מעלה שאלות שיש לתת עליהן את הדעת: האם אנו מצפים ממוביל עמדה טבעונית לצדד בחלב ובמוצריו? למרות עמדותיהם הבסיסיות, לא נשללה חשיבות החלב לבעלי תזונה לקויה. האם זה לא אומר משהו על מרכזיותו של החלב גם לתפיסתם של שני החוקרים?
לדעתנו, מסע ההפחדה של מתנגדי החלב אינו צריך לגרום לנו להפסיד את היתרונות הגדולים שבצריכת חלב ומוצריו. כל אדם צריך לעשות בחירה כשלפניו העובדות המדעיות וההמלצות של גופי הבריאות בעולם.
גביע יוגורט או ק"ג תרד
האם אפשר לקבל את כל הסידן הדרוש לגוף בלי לאכול מוצרי חלב? ספיגת הסידן בגוף מושפעת ממצבים פיזיולוגיים והורמונליים שונים, ולכן חשוב לבדוק לא רק את כמות הסידן במזון אלא גם את כמות הסידן שהגוף מקבל בסופו של דבר.
סידן מצוי במזונות מן החי ובמזונות שונים מהצומח, אולם רכיבים תזונתיים המצויים במקורות צמחיים עלולים דווקא לפגוע או להפחית את ספיגת הסידן בגוף. כך, למשל, אף שתרד מכיל כמות גדולה של סידן, הוא מכיל גם חומצה אוקסלית המאפשרת ספיגה של 5% מהסידן בלבד. כדי לאכול את כמות הסידן הזמינה בגביע יוגורט, יש לאכול קילוגרם שלם של תרד מבושל!
יש הטוענים כי במדינות שבהן לא צורכים מוצרי חלב לא קיימת מחלת האוסטיאופורוזיס היא טענה שאין לה ביסוס או היגיון מדעי. אוסטיאופורוזיס היא מחלה מורכבת בעלת גורמים רבים, בהם מסת עצם נמוכה, שינויים במבנה העצם, שינויים ביציבה הקשורים בגיל ועוד. כל אחד מהגורמים הללו, בתורו, תלוי בגורמים נוספים כמו הורמונים, תזונה, מידת פעילות גופנית ועוד.
לא רק שחלב אינו גורם לאוסטיאופורוזיס, אלא מחקרים רבים מצאו כי קיימת השפעה חיובית של צריכת מוצרי חלב על בריאות העצם. כמו כן, במדינות המפותחות מרבים בשתיית חלב, תוחלת החיים גבוהה יותר ולכן גם כמות האוסטיאופורוזיס גבוהה יותר.
>> ויש מי שחושב אחרת, שחלב זה בכלל לא בריא או הכרחי
קיימים כמה גורמים שיכולים להסביר את ההבדל בקיום המחלה באוכלוסיות בעולם, בהם מחסור בוויטמין D למשל בצפון אירופה, שחיוני לספיגת הסידן; תוחלת חיים נמוכה במדינות אפריקה ואסיה, שהאוכלוסייה בהן אמנם צורכת פחות חלב אך גם אינה מגיעה כלל לגיל שבו היא מפתחת אוסטיאופורוזיס; מאפיינים גנטיים כמו עצמות שלד כבדות יותר לאנשים ממוצא אפריקני המגנים עליהם מפני שברים באגן; וכן, הבדלים באורח החיים כמו ביפן, שבה הישיבה על מזרון בברכיים כפופות הובילה לחיזוק מערכת השרירים באגן ולהגנה מפני נפילות ושברים אוסטיאופורוטיים.
מכל אלה אי אפשר להסיק בשום אופן כי צריכת חלב גורמת לבריחת סידן מהעצם. קשה שלא לחשוב כי המתנגדים לחלב חושבים שאם יגידו זאת מספיק פעמים, אולי עמדתם תתבסס יותר.
חלב למען הלב
לטובת המתנגדים לחלב ומוצריו עומדת תמיד בעייתם של אלה שיש להם קושי פיזי עם המוצר. עם זאת, יש לציין דבר חשוב: אלרגיה לחלבון חלב ואי סבילות ללקטוז הן שתי תגובות שונות מהותית זו מזו, שלכל אחת סיבות, שכיחות ומאפיינים משלה. אבחנה ביניהן הכרחית לצורך טיפול מתאים והורדת שיעורי ההימנעות המיותרת ממוצרי חלב.
בניגוד לבעלי האלרגיה לחלבון החלב, אנשים עם אי סבילות ללקטוז יכולים לצרוך מוצרי חלב המכילים כמות נמוכה של לקטוז. כך, למשל, מותר לגמרי לאכול גבינות בשלות כמו גבינה צהובה ובולגרית, קוטג' וחלב דל או נטול לקטוז. כמו כן, אפשר לאכול מוצרי חלב בכמות קטנה במהלך היום, לאכול מוצרי חלב בשילוב עם מזונות נוספים בארוחה שיכולים לעזור בספיגת החלב, וכן לקחת אנזים הלקטאז בכמוסות.
ישנה דעה לא מוכחת כי מוצרי חלב עשירים בשומן רווי וכולסטרול וגורמים לעלייה בשומני הדם, בלחץ הדם ובמחלות הלב. עם זאת, עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל – והאיגוד הקרדיולוגי בישראל למניעת מחלות קרדיווסקולריות, הוציאו באפריל 2011 המלצות תזונתיות למניעת מחלות לב וכלי דם, שכללו במפורש שילוב של מוצרי חלב (רצוי דלי שומן וללא תוספת סוכר) כחלק מתזונה מאוזנת.
והם לא לבד: גם ארגון הלב האמריקני מעודד צריכה של מוצרי חלב דלי שומן ומופחתי שומן כחלק מתזונה בריאה.
לסיכום, בעת המודרנית הצרכן חשוף לכמות מידע אדירה ממקורות רבים ומגוונים, ולא אחת קשה לשפוט את מידת מהימנותם. אל תתנו למידע השלילי עדיפות בתודעה, ובדקו כל פרט מידע שאתם מקבלים. זכרו: שיקול דעת חייב להחליף עמדה לא מבוססת. בתאבון!
ד"ר טובה אברך היא מנהלת תחום הבריאות במועצת החלב