הטענות של אוחובסקי יוצאות מתוך הנחה חסרת-בסיס, שדאגה לזכויות בעלי-חיים עומדת בניגוד לדאגה לזכויות אדם או בתחרות עמה. אבל הסרטון של רותם סלע, שנגדו יוצא אוחובסקי, לא קורא בשום צורה להתעלם מעוולות כלפי בני-אדם או להפחית מחשיבותן. בשום מקום בסרטון של סלע לא נטען שהתעללות בבעלי-חיים היא הבעיה החמורה ביותר הקיימת בחברה או שבעיות אחרות חשובות פחות, ובטח לא נטען שאנחנו צריכים להזניח את הטיפול בהן. אפשר להמשיך לדאוג לבני-אדם גם בזמן שאנחנו מכירים בכך שקיימת בעיה מוסרית עם האופן בו אנחנו מתייחסים לבעלי-חיים.
הסרטון המדובר של רותם סלע
מצב בעלי-החיים בתעשיית המזון מהווה בעיה בוערת ודחופה לא פחות מבעיות אחרות – מדובר בעינוי שיטתי של יותר מ-300 מיליון בעלי חיים בשנה רק בישראל. נכון, גם בני אדם עוברים דברים איומים ונוראיים – אבל זה מטופש להתחרות ב"מה חשוב יותר". החשיבות של בעיה מוסרית אחת אינה מבטלת בעיות מוסריות אחרות.
האירוניה היא שאוחובסקי עצמו הוא פעיל נמרץ – באופן מעורר הערכה – למען זכויות הקהילה הגאה. האם זכויות הלהט"בים הן הנושא הבוער ביותר העמוד על סדר היום במדינה בה מתקיים סכסוך אתני-לאומי במשך עשרות שנים? האם המאבק ההומו-לסבי חשוב יותר מהפערים המעמדיים והעדתיים שהולכים ומחמירים? ובכל זאת: הומופוביה היא אחת מהבעיות הקיימות בחברה שלנו, וצריך להיאבק גם בה.
אם מישהו ינסה להפנות לעבר אוחובסקי את הטענה "עזוב אותנו כבר מזכויות של הומואים ולסביות, אנחנו צריכים לדאוג קודם כל לסיום הכיבוש", אוחובסקי יוכל לטעון, ובצדק, שהטענה הזו מבוססת על הומופוביה ותו לא. העובדה שקיימות עוולות חברתיות אחרות, חוץ מהומופוביה, היא לא תירוץ להתעלם מבעיה זו. כמו שאוחובסקי יכול להתמקד דווקא במאבק נגד הומופוביה, מבין כל הבעיות השונות הקיימות בחברה הישראלית, זה לגיטימי לחלוטין שסלע תבחר להתמקד דווקא במאבק נגד התעללות בבעלי חיים, מבלי שתידרש להצטדק על קיומן של סוגיות מוסריות אחרות.
פלסטינים טבעונים? לא אכפת להם מהמאבק הפלסטיני?
באפריל 2013 נחתו בישראל פעילי שמאל מרחבי העולם שהגיעו כדי למחות על המצב בשטחים. נציגי משרד הפנים קידמו את פניהם בנתב"ג עם מכתב הקורא להם להפסיק לדאוג לאוכלוסייה הפלסטינית, בטענה שהטבח שמתבצע בסוריה חמור הרבה יותר. סביר להניח שגם אוחובסקי הבין שהטיעון הזה של ממשלת נתניהו נראה מגוחך – ולכן עליו לשאול את עצמו למה הטיעון הזה פחות לגיטימי מהטענה שלו – שמגיעה להשתיק ביקורת דומה נגד פגיעה בבעלי חיים.
דאגה לזכויות בעלי-חיים לא עומדת בסתירה לדאגה לזכויות אדם בשום צורה – אין שום מגמה גורפת המצביעה על קשר בין עלייה בדאגה לזכויות בעלי-חיים וירידה בדאגה לזכויות אדם. אם אוחובסקי סבור שהתנועה לזכויות האדם בישראל חווה כישלונות לאחרונה, מוטב שינסה להצביע על הסיבות האמיתיות לכך ולהתמודד עמן. התחזקות הטבעונות אינה אחת מהן.
אם מחפשים דוגמה לכך שאכפתיות מגורלם של הפלסטינים אינה עומדת בסתירה לטבעונות, ניתן למצוא לכך דוגמה פשוטה: טבעונים שהם עצמם פלסטינים – שמקיומם אוחובסקי מתעלם לחלוטין. ייתכן שבתפישה של אוחובסקי, טבעונות היא טרנד תל-אביבי-אשכנזי-שמאלני-ליברלי בלבד, אבל סטריאוטיפ זה אינו ממש תואם את המציאות. הבעייתיות המוסרית ביחס לבעלי-חיים בתעשיית המזון המודרנית היא סוגיה שצוברת יותר ויותר הכרה לא רק בציבור הישראלי, אלא לאחרונה גם בציבור הפלסטיני.
להקת דם שרה על זכויות פלסטינים, אבל גם על זכויות בעלי חיים
בשנה שעברה, למשל, להקת ההיפ-הופ הערבית DAM (לקהל הישראלי היא מוכרת בעיקר בתור היוצרים של שיר הפתיחה לסדרה "עבודה ערבית") הקליטה שיר מחאה היוצא נגד פגיעה בבעלי-חיים ומעודד טבעונות. האם אוחובסקי מעוניין להטיף גם להם מוסר על כך שלא אכפת להם מספיק מגורלם של הפלסטינים?