רוב האנשים ששומעים את הצירוף "ערבייה טבעונית" מחייכים. כבר התרגלתי. לכן גם לא הופתעתי שהאטרקציה המבדחת של "ערבי צמחוני" עמדה במרכז הפרק של "עבודה ערבית" ששודר אמש. אבל יש לי חדשות מרעישות: יש גם ערבים צמחונים, ואפילו טבעונים. וזה לא כי הם נורא רוצים להיות אשכנזים או מתביישים במוצאם כמו אמג'ד. גם גופו של ערבי נהנה מהיתרונות התזונתיים של תזונה מהצומח, וגם ערבייה יכולה להעדיף שלא יהרגו אף אחד לצורך ארוחתה.
בתור אישה ערבייה טבעונית אני חייבת להגיד לך, אחי אמג'ד עליאן, שאתה ודאי לא הצמחוני הערבי הראשון. אבל, אולי יותר חשוב מזה – שהתפיסה של צמחונות כטרנד מערבי מתייפייף ושל אכילת הרבה בשר כסמל הערביות האסלית היא תפיסה סטריאוטיפית ומעוותת. הרי ברור שהערבים הפרימיטיביים שוחטים כל ארוחה כבש בעוד שאירופים תרבותיים אוכלים רק נבטים ואגוזים, לא?
נכון, צריכת בשר ומוצרים אחרים מהחי במגזר הערבי נמצאת במגמת עלייה, אך היא עדיין מצומצמת משמעותית מהצריכה בקרב יהודים. ועדיין, התפריט המזרח תיכוני המסורתי עשיר במרכיבים ומאכלים מעולים מהצומח, הרבה יותר מהתפריט האירופי (או של צאצאיו בשתי האמריקות). אם אמג'ד היה אוכל חומוס וטחינה (שילוב של קטניות ודגנים שנותן חלבון מלא), מג'דרה (עדשים ובורגול או אורז, גם כן חלבון מלא) או סלט טאבולי (מלא פטרוזיליה ולכן עשיר בברזל) הוא היה מרגיש מצוין, ומקבל את כל אבות המזון שהוא זקוק להם, בלי השומן הרווי והכולסטרול שנמצא בבשר.
דווקא האירופאים הביאו את צריכת הבשר לשיא
מסקר תזונה שערכו שלטונות המנדט הבריטי לפני כ-70 שנים (!), עולה שכבר אז אכלו ערבים בפלשתינה-א"י תפריט צמחי הרבה יותר מזה שאכלו יהודים מאירופה (גם כאשר לוקחים בחשבון רק שכבות מבוססות, שיכלו לבחור באמת מה לאכול). התפריט היומי הממוצע של עשירי הכפרים הפלסטינים כלל, למשל, דגנים (772 גרם ליום, כנראה דגנים מלאים), קטניות (54 גרם ליום), שפע של פירות (297 גרם ליום ועוד 371 גרם אבטיח) ומגוון של ירקות (351 גרם). בשר נאכל בכמות קטנה, לא יותר מאחת לשבוע, ובסה"כ 33 גרם ליום בממוצע. צריכת החלב עמדה על 105 גרם ליום, וביצים כמעט שלא נאכלו (ביצה אחת בעשרה ימים). מומחי תזונה עכשוויים בוודאי היו משבחים תזונה ים-תיכונית בריאה כזאת.
מי שהביאו את צריכת הבשר לשיאים של טירוף (המתבטא במחלות כמו סרטן, התקפי לב והשמנה) ואת תעשיית הבשר לשיאים של אכזריות מחליאה (כדוגמת פיטום האווזים, עגלי החלב או כלובי הסוללה), הם דווקא לא הערבים, אלא האירופאים, שאמג'ד רואה בהם את פסגת התרבותיות. מי שביטל את תרבותו לא היה אמג'ד שהפך לצמחוני, אלא ערבים שניסו לחקות את היהודים ואת הרגלי התזונה הגרועים שהביאו מאירופה. תרבות האוכל הערבית המסורתית מושתתת על הרבה יותר מזון מהצומח ולכן דורשת הרבה פחות עינוי חיות מזו הצרפתית, למשל.
אני הפכתי לטבעונית לפני שנה וחצי. למה? פשוט, כמו רבים אחרים, גיליתי כמה עובדות מחרידות, שאנשי תעשיות בעלי החיים לא ממש רצו שאדע. כל כך לא רצו, שלא רק הסתירו ממני את הזוהמה והצפיפות והמחלות והתרופות, אלא גם שכנעו אותי להאמין לפרסומות שהציגו פרות מפונקות רועות בעשב מלבלב ותרנגולות מקפצות בחצר, חופשיות ושמחות. הלוואי שזה היה כך באמת.
האכזריות של תעשיות שמנצלות בעלי חיים נובעת משאיפה לייצר כמה שיותר (חלב, בשר וביצים) בכמה שפחות (מקום, כסף וזמן). זה פוגע קודם כל בחיות וברווחה שלהן, אבל גם בצרכנים ובבריאות שלהם. רוצים להבין על מה אני מדברת? חפשו ביוטיוב את "ההרצאה הכי חשובה שתשמעו אי פעם" של גארי יורופסקי ותקבלו מושג ראשוני.
הטבעונות פתחה בפני שער לחיים חדשים, הומאניים ובריאים יותר. הבחירה לא לאכול בעלי חיים ודברים שיוצאים מגופם בנסיבות לא מלבלבות (אם להשתמש שוב במילה אהובה על אמג'ד), או לפחות להמעיט בכך, היא צעד מתבקש כיום, מכל אדם – ערבי, יהודי או צרפתי – שאכפת לו מבעלי החיים, מבריאותו ומהסביבה.
אתם מוזמנים לקרוא עוד על זכויות בעלי-חיים בערבית באתר http://hayawan.org/.