במרחב התרבותי היהודי בישראל מתחוללת מהפכה. עיקרה: בחירתם של אלפי יהודים חילונים, בוגרי מערכת החינוך הממלכתית, להשיב לעצמם חלקים אבודים של התרבות העברית.
יהודים חילונים אלה גילו בבגרותם את אוצרות הרוח שנשללו מהם בילדותם ובנעוריהם: המשנה, התלמודים, הקבלה, החסידות, שנעדרו כמעט לגמרי מתכנית הלימודים הממלכתית, מלבד אותו שריד מדולדל שזכה לכינוי 'שיעור תושב"ע'.
דומה שהעלמת רבדים בסיסיים כל כך מן העבר התרבותי היהודי נעשתה מתוך חשש שהחשיפה להם תפריע ליצירת 'היהודי החדש', שדמותו עוצבה בהשראת המקרא כדמותו של לוחם החי על אדמתו. היהודי החדש נועד להיות ההפך הגמור מן היהודי הגלותי, הלופט מענטש, האינטלקטואל-הסוחר העצבני, הלא גברי, שאת הרתיעה מדמותו אפשר למצוא בכתבי אוטו ויינינגר, או, להבדיל, בכתבי יוסף חיים ברנר. מתוך שלילת הגלותיות נשללה מאיתנו כל הספרות והתרבות היהודית שנוצרה מאז חורבן הבית השני.
והנה, לפני כארבעה עשורים הסתמנה בתנועה הקיבוצית מגמה הפוכה, המבקשת להכיר וללמוד את כל אוצרות הטקסט היהודיים. ללמוד כדי לדעת, ללמוד כדי לאפשר בחירה. עם השנים, מ'אורנים' יצאה תורה, והוקמו בתי מדרש חדשים, שבהם התרחבה התורה הנלמדת וכללה את הספרות היהודית שלאחר המקרא וכתבים חדשים של הגות יהודית – מאחד העם וביאליק ועד הוגים ויוצרים יהודים בני זמננו.
הקול הפוליטי של ההתחדשות
בתי המדרש ביקשו ללמוד תורה לשמה, לא לשם תואר, בפדגוגיה בית-מדרשית המעדיפה את השיח בקבוצה הקטנה ואת הדיון וכלי המחלוקת על פני הרצאה פרונטאלית, והמחזירה את החשיבה החופשית, האגדית, אל השיח הישראלי.
בהדרגה הופיעו יצירות חדשות – שירים ופזמונים, סרטים ומחזות, ספרים ועבודות אמנות חזותית – שעשו שימוש בגיבורים, בעלילות, בדימויים ובתובנות של אוצרות התרבות היהודית. חיבורים חדשים נעשו בידי חלוצי תרבות כאדם ברוך ומאיר אריאל ובידי ממשיכיהם בימינו – קובי אוז, אסף ענברי, ברי סחרוף, חביבה פדיה, אריאל הורוביץ, זאב אנגלמאייר, ועוד רבים וטובים.
ההתחדשות היהודית התרחשה בשקט, מלמטה, ועד כה לא היה לה קול פוליטי, ציבורי.
השבוע, לראשונה, תקום בכנסת שדולה להתחדשות יהודית, שבראשה יעמוד ח"כ הרצוג מהעבודה ביחד איתי. חברי כנסת רבים מסיעות שונות בבית יכבדו את השדולה בנוכחותם ויקראו ביחד פסוקים ממגילת איכה. חידוש טקסים מסורתיים ברוח חדשה ובקשת משמעות רלבנטית למועדים כמו ט' באב הם חלק מהותי מן ההתחדשות היהודית. כל קהילה על פי דרכה. בחופש פרשני, ברצון ובלי תכתיבים סמכותניים, נעשים נסיונות תרבותיים המאתגרים ומרעננים את התרבות העברית.
שר החינוך, השר שי פירון, יכריז על הקמת אגף להתחדשות יהודית במשרד החינוך. באגף זה יזכו הארגונים, לראשונה, לתמיכה של ממש לכתחילה, בשל מה שהם, ותתאפשר התחדשות יהודית בבתי הספר, בגני הילדים, בתנועות הנוער, במשפחות שיבחרו בכך ובקהילות שונות. כל אחד לפי דרכו ועל פי רצונו.
ההתחדשות היהודית היא תנועה חברתית השואפת להנכחתה של יהודיות מתונה ושוויונית במרחב הישראלי. זוהי תנועה העושה לשוויון מלא בין נשים וגברים, דתיים וחילונים, יהודים ושאינם יהודים, ומבקשת לממש חופש דת ומצפון לכל אזרח במדינה.
ההתחדשות היהודית היא תנועה תרבותית. אין בה רצון לכפייה. רצונה להעשיר את המרחב הישראלי בעושר התרבותי השמור לנו כיורשים, ללומדו ולהשתמש בזכותנו לעשות בו מה שאנו רוצים וזקוקים לו עכשיו.