"כלום לא יכול לקרות. זה מה זה בטוח. הכי בטוח שיש. בטוח כמו סושי בפיתה". זה מה שכולם אמרו. גרעין? הכי טוב שיש - זו טכנולוגיה נקייה, מדויקת, אלופה. בעיות? איזה בעיות?! אה, צ'רנוביל?! זה משהו מיוחד, זה לעולם לא יקרה שוב. זה הרוסים בכלל אשמים. אין סיכוי. ואז, אופס. האדמה ביפן רעדה, המים עלו והשאר היסטוריה שעוד מתרחשת מול עינינו.
זה מה שגם אמרו על צ'רנוביל, האסון הגרעיני הגדול ביותר בתולדות האנושות, שקרה לפני 25 שנה. טעות אנוש, ניסוי כושל, פשלה קטנה ואופס - מיליוני אנשים משלמים את המחיר מדי יום, מדי שעה. שטח אדמה אדיר באוקראינה כבר אינו ראוי למחייה. לא קוטפים משם פרח או תפוח ולא חושבים אפילו לשתות שם טיפת מים.
ועדיין, מספרים לנו שאנרגיה גרעינית היא הכי בטוחה שיש, הכי נקייה, הכי קלאסה - אם מוציאים מהמשוואה את צ'רנוביל, את האסון בארה"ב ב-1979 ואת ההוא בבריטניה... אבל לא צריך יותר מידי ציניות כדי לראות את הדברים כפי שהם באמת. לא יעזרו כל אותם פרופסורים רהוטים עם סוודר בצבעי פסטל שיושבים באולפני טלוויזיה וחוזרים על סיסמאות מרגיעות לפיהן הכל בסדר.
טעות אנוש? אצלנו?! אין מצב
כאילו הפגיעה בכור שהתרחשה מול עיני כל העולם לא מספיקה, צף ועולה עכשיו מחדש הרעיון לבנות כור גרעיני כחול לבן בישראל. אתם חושבים שזה בצחוק? אז זהו, שלא. בוועידת הנגב שהתקיימה השבוע, אמר יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל כי "בעוד כעשר שנים יהיה לנו כור גרעיני מתקדם בצפון הנגב".
הרי אצלנו שום דבר לא יכול באמת להשתבש. אסונות טבע? לא יכול להיות. פגיעה מכוונת?! בארץ? איפה נשמע כזה דבר, הרי אנחנו הכי פופולאריים באזור. טעות אנוש?! עכשיו אתם באמת מגזימים. תרגיעו, תתרווחו בכסא ותסמכו על המנהיגים שלנו ועל מדעני הגרעין בעולם. אחרי הכל, הדבר הראשון שהם חושבים עליו זה האינטרס שלכם. סגור. ולא, אל תדברו עכשיו על אסון הכרמל.
ועכשיו ברצינות - אנרגיה גרעינית היא לא צחוק. היא אולי הנוראית והמפלצתית ביותר שהאדם יצר. אין לה רחמים, אין לה גבול והיא לא מבדילה בין יצור כזה או אחר. נכון, היא זולה לטווח קצר, היא יעילה והיא סקסית, אבל הסיכון קיים, והוא עצום - כולם יודעים את זה. לא סתם חברות המפעילות כורי גרעין בעולם לא נדרשות לשלם את מלוא הפיצויים במקרה של אסון. אחרת - איש לא היה מוכן להשקיע באף כור.
ואפילו אם הכל פועל כשורה בכור, עדיין צריכים להתמודד עם הפסולת הרדיואקטיבית. מדובר בפסולת רעילה ומסוכנת שאין ממנה מנוס ואין לה מענה, חוץ מלטמון אותה באדמה. ואחרי ההטמנה צריך לקוות שאיש לעולם לא יפתח את קן הצרעות הזה למשך 3,000 שנה. קראתם נכון, 3,000 שנה.
לעולם בעקבות השמש (וגם הרוח והמים)
כמדינה קטנה, מוקפת אויבים ומרושלת כמו שלנו, אין לנו את הפריבילגיה לקחת סיכון כזה. האמת, גם ליפנים המסודרים והמתוקתקים אין. וההחלטה בנושא, תתפלאו, היא לא בידי המנהיגים שלנו. לא אם לא ניתן להם מנדט עיוור לעשות בנו ככל העולה על רוחם. ההחלטה היא שלנו.
אנחנו לא עיוורים ולא מטומטמים, ואנחנו לא נשלם את המחיר. אנחנו נגיד "לא" לאנרגיה מסוכנת ומלוכלכת. אנחנו נאבק ביחד למען אנרגיה בטוחה, זולה, ושאינה נגמרת לעולם. שמש, רוח, מים. לא חסר. זה כבר עובד, בכל העולם. כבר לא יכולים להגיד לכם שזה לא נכון. מדינות סקנדינביה, למשל, מייצרות יותר ממחצית האנרגיה שלהם ממקורת מתחדשים, והמגמה רק מתפשטת ונהיית כדאית יותר מיום ליום.
אז זפזפו את הפרופסור התורן שעכשיו מקשקש כמה זה בטוח לגור ליד כור גרעיני. הכוח בידיים שלכם. תרתי משמע.
תיאודורה קרצ'ובסקי היא דוברת ארגון הסביבה גרינפיס בישראל