אחת הסיבות למערכת היחסים המורכבת עם הציבור החרדי במדינת ישראל, היא שאנו בני הציבור הלא חרדי לא יודעים באיזו מערכת יחסים אנו מעוניינים. יתרה מכך, אנחנו לא יודעים איזו חברה אנחנו רוצים. מה חשוב לנו? מהם הערכים שלנו? מהן המטרות שלנו? החרדים יודעים בדיוק איזו מדינה הם היו רוצים לראות. בראש ובראשונה מדינת הלכה, מדינה חרדית. הם יודעים מה הם רוצים. אבל מה אנחנו רוצים? ומהם הערכים שעומדים בבסיס החברה שלנו? יהדות? ציונות? שוויון? אחריות כלפי העם היהודי? מה חשוב לנו? על מה לא נוותר?
יש שתי סיבות לחוסר בהירות אודות הערכים שלנו והעקרונות שחשובים שלנו. הסיבה הראשונה היא המשפט שנעשה לתמצית ההוויה הישראלית בשנים האחרונות: אל תהיה צודק, היה חכם. פרגמטיזם במלוא מובן המילה. לא כדאי לדון על ערכים, לא כדאי להתווכח על העובדות, הכי חשוב לצאת חכם, למצוא פתרונות. וכך, אם אתה נמצא מול קבוצה קטנה ומגובשת שיודעת מה היא רוצה, הכי חשוב שתהיה חכם ותוותר. כי מה זה כבר לוותר קצת, זה תמיד חכם יותר מאשר להתווכח, לריב להתעקש - עזבו אתכם, זה לא כזה משנה.
הסיבה השנייה היא הפלורליזם. פתאום, בשם הרב תרבותיות, אנו חברת הרוב מחויבים לאפשר לכל תת קבוצה לקיים את עצמה. זה נהיה הערך המרכזי שלנו כקבוצה - לאפשר לקבוצות אחרות לחיות בתוכנו. לגלות סובלנות. אבל מה חשוב לנו? על זה אנחנו לא מדברים. יש לנו קווים אדומים? יש לנו ערכים משלנו? וזה נהיה עוד יותר מסובך, כי כבר אסור לנו להעביר ביקורת על אורחות חייה של אף תת קבוצה. זה נחשב לא פוליטיקלי קורקט להעביר ביקורת על האפליה שיש כלפי נשים חרדיות, או כלפי מזרחים בחינוך החרדי. כי אסור לנו להתערב בנעשה אצלם.
של מי הכותל?
בדיון במועצת העיר ירושלים לפני זמן מה, עלה נושא הכותל המערבי והרובע היהודי. החרדים טענו בלהט כי כיוון שהם פוקדים את האזורים האלה הכי הרבה, הם צריכים להיות מותאמים לציבור החרדי, עם שבילים נפרדים לגברים ולנשים, סדרניות צניעות, ועוד ועוד. אני טענתי שהרובע היהודי והכותל המערבי שייכים לכל העם היהודי, ולפיכך כל יהודי שמגיע לכותל צריך להרגיש בנוח. לכן לא יתכן שיהיו סדרניות צניעות שינזפו בקבוצות של יהודים אמריקאים ששרים יחד "עם ישראל חי", לא יתכן שברובע היהודי יהיו אירועים שמותאם רק לציבור החרדי. הרי אחד מערכי הציונות הוא מחשבה על כל העם היהודי.
הגיע הזמן שנזכיר לעצמנו שיש לנו ערכים וסדר יום. הגיע הזמן שננסח את הערכים האלה מחדש, אחרי הפוסט ציונות והפוסט מודרניזם, אחרי הרב תרבותיות, אחרי קדושת הפרגמטיזם. ואחרי שננסח לעצמנו את הערכים, נוכל לבוא לדבר עם הציבור החרדי. מתוך עמדה ערכית ברורה, נוכל למצוא את הפשרות ולאפשר לכולנו לחיות פה ביחד.
רחל עזריה היא חברת מועצת העיר ירושלים ותרצה בכנס השנתי של בית מדרש אלול, השייך לרשת בתי המדרש בישראל, ביום ה' 7.7, במוזיאון ארצות המקרא בירושלים