652 מילים כתב ארי פינס בטור הזה. טקסט קצר לקריאה אבל כזה שגורם לך לקרוא אותו שוב ושוב ומביא אותך לכדי פרכוס מרוב עצבים. בקיצור, פינס הצליח להשיג בדיוק את מה שהוא רצה - מאות טוקבקיסטים ימניים שייכנסו לאייטם, יקללו את מי שהביאה אותו לעולם ויעלו לו חיוך על הפנים. רבאק, לפחות תעשו את זה בתגובות הרגילות ולא כשרואים את הפרצוף שלכם בפייסבוק.
בתחילתו של התיאור האובייקטיבי הוא כותב: "שני נערים הולכים ליד גדר ההפרדה ובבת אחת צונחים לאדמה״. סליחה, הוא כתב "חומת ההפרדה" - הו, כמה עצוב. שני הנערים, במקרה שתהיתם, לא טיילו שם עם הכלב. הם הגיעו חמושים לפגוע בחיילי צה״ל בשיאו של יום הנכבה, בו חינכו אותם בבית הספר שהנורא מכל קרה - מדינת ישראל קמה. שני נערים בני 16 ו-17. גיל בו נערים נורמלים אמורים לדון בסוגיות הרות גורל כמו מי שרה יותר גרוע - מיילי סיירוס או דמי לובאטו.
עד לרגע זה לא ברור אם שני הנערים המצולמים הם הם ההרוגים. ואם כן מדוע נקברו כל כך מהר, ובשקט נדיר יחסית לשני שהאידים שהקריבו גופם למולדת? ומדוע לא מוצגים לראווה הקליעים שגרמו למותם? ממצא כזה יהיה בגדר נוקאאוט ויוציא את כל האוויר מטענותיו של צה״ל. כן. ריח חריף נישא באוויר של קונספירציית מוחמד אדורה - השקר הגדול ביותר בתולדות הרשות הפלסטינית מלבד השקר הוותיק שפלסטינים זה באמת עם.
מה זה כבר שמשה מנופצת או מפרקת שבורה?
בחלקו האחרון של הטור מקנח ארי בסיפור משעשע על התקשורת הישראלית ועמדותיה האנטי שמאלניות. אם ירצה השם והבוס שלי, בחודש הבא אסגור ב-mako שמונה שנות עבודה. שמונה שנים בהן אני נחשב בין הימנים הבודדים במערכת. או לפחות הימני היחיד שמסכים להודות בכך.
זה אולי המקום להבהיר איזו נקודה שלא ברורה לקורא ולצופה הממוצע. כשאתם שומעים על עוד ״תחקיר״ על ההתנחלויות, על עוולה של צה״ל ביהודה ושומרון או על עוד פלסטיני תמים שנעצר במחסום, דעו שלא עומדת כאן עבודה עיתונאית חוקרת ואף עיתונאי לא כיתת רגליו במאמץ אמיתי לחקור, להצליב מידע או לשמוע את שני הצדדים.
גם פינס לא ממש הלך וחקר מה בדיוק קרה באירוע המדובר. הוא ניזון כמו חבריו הרבים בכל כלי התקשורת בארץ ממידע לא אובייקטיבי שמגיע אליהם מארגוני השמאל הקיצוני כמו בצלם, מולד ושלום עכשיו. פשוט בולעים את זה כאילו היה זה עוד קומוניקט ממשרד יחסי ציבור שמשיק בושם חדש.
זאת אותה תקשורת שבלעה את המילה המכובסת "התנתקות" ונתנה לחשוד הסדרתי שהוביל אותה איתרוג מהודר, אותה התקשורת שלא מדווחת לכם על זריקת אבנים יומיומית על רכבים ישראלים ביהודה ושומרון כי מה זה שמשה מנופצת ומפרקת שבורה? אותה תקשורת שנותנת במה חופשית לכל נפיחה של בצלם, שמנהל קמפיין עקבי נגד ישראל ברחבי העולם. אותה תקשורת שמצמיחה עיתונאים שרואים מה קורה בכל מדינות ערב, באפריקה וברוסיה ועדיין חושבים שצה״ל הוא צבא לא מוסרי. אותה תקשורת שארי פינס ואנוכי חלק ממנה, אך פינס נחשב בתוכה לחלק מהרוב התקשורתי שכופה כבר שנים את דעותיו על רוב העם, שחושב בדיוק ההיפך.