אז כן, גם אני חוטא בהשתייכות למספר קבוצות כאלו, אחת מהן היא קבוצת "כועסים בכעסך", קבוצת פייסבוק סתמית אך פופולרית, המזמינה גולשים לפרוק את כל אשר מעורר את זעמם. החוק היחיד הוא שהמגיבים חייבים להזדהות עם כעסם של פורקי הכעסים. בהתחלה זה היה חביב, שיתפתי בדברים יומיומיים שעיצבנו אותי (לדוגמה: המתנה לנציגי שירות, או גשמים שהחליטו לצוץ בדיוק ביום ששטפתי את הרכב) ונהניתי להזדהות בכעסם של אחרים על דברים דומים.
אממה, לאחרונה התכנים הקלילים והמשעשעים בקבוצה שאהבתי התחלפו, רובם ככולם, בצילומי מסך של שיחות.בצילומי מסך אלו, שנשלחו ברוב המקרים על ידי נשים, מופיעות שיחות מהצ'ט של פייסבוק (או הוואטספ) עם גברים המנסים להתחיל איתן – לעתים באופן וולגרי, לעתים סתם באופן נואש וחסר מודעות או באמצעות שיטות פיק-אפ מגוחכות. הבעיה היא, ששמותיהם ותמונותיהם של אותם גברים המנסים את מזלם, מופיעים בצילומי מסך אלו באופן ברור ומובהק למהדרין. ברוב המקרים (הודות ליצר המציצנות שגורם לנו לדחוף את האף לשיחות של אחרים) אותם צילומי מסך זוכים ללייקים ושיתופים אין ספור. ואכן, ללא ספק יש דבר קומי בגבר נואש שכותב "וואי וואי מה הייתי עושה לך" ומתחיל לקלל בבוטות כשהוא נתקל בסירוב, בייחוד כשה"מותחלת" היא חריפה ואינטליגנטית ועונה תגובות שנונות וחצופות שמוסיפות פלפל לשיחה, ביודעין כי השיחה עומדת להתפרסם. הבעיה היא שאותם חבר'ה לא מנהלים את השיחות הללו לעיני כל, אלא בהודעות הפרטיות. הודעה פרטית, כשמה כן היא – צריכה להישאר כך, ומי שלא מתאפקת ומפרסמת את תוכן השיחה לעיני כל, מצליחה לעשות את הלא-יאמן ולשים את עצמה במקום נמוך עוד יותר ממי שפנה אליה.
נתראה בפסטיגל הבא
אז מדוע נשים עושות זאת? דיברתי עם ידידה שלי על העניין. היא תומכת נלהבת בטרנד, ולטענתה, במקרה וגבר חוצה גבולות ופונה לבחורה באופן ברוטלי, מן הראוי שהיא תשפיל אותו מול כולם. התגובות העוקצות שהפרסום יקבל, כבר יעשו את "עבודת החינוך" ויבהירו לאותו גברבר שכך לא מתנהגים. לטעמי, אם תשאלו (תודה ששאלתם) מדובר בגישה שגויה – הרי כל מי ש"זוכה" לחיזורים וירטואליים, בוטים וחסרי תודעה עצמית ככל שיהיו, יודעת טוב מאוד היכן נמצא כפתור החסימה, ויודעת כי היא יכולה לקטוע את שטף ה"וואי וואי מה הייתי עושה לך" במחי קליק. היגררות להמשך שיחה, ויותר מזה – לפרסומה בריש גליי, מהווה ביטוי לחוסר ביטחון וניצול זול של ההזדמנות שלה להעלות את ערכה בציבור, על ידי הצגה לעיני רבים כי היא מחוזרת (באמתלה של דאגה למין האנושי: "תראו את הברברים האלה שמתחילים איתי! לאן העולם הגיע?"). המחשבה שפרסום השיחה יגרום לאותו גבר לשנות דרכיו שגויה מהיסוד, הרי זו המהות של אנשים מטומטמים: הם לא יבינו שהם כאלה גם אם תדפקו להם על הראש בנבוט עם הכיתוב "אתה מטומטם". אלו חוקי הפורמט של הטימטום, כך שבמקרה הטוב אותו גבר פשוט ימשיך עם מונולוג זהה לבחורה אחרת.
שלא תבינו אותי לא נכון: לרגע אחד אני לא מצדיק את שיטות הפניה האגרסיביות והנלוזות של גברים רבים – אך איך אומר המשפט? "אל תתווכח עם אידיוט, הוא יוריד אותך לרמה שלו וינצח בזכות הניסיון". ואכן במרבית השיחות הללו באמת ניכר כי מדובר בגברים לא חכמים במיוחד, או פשוט חסרי ביטחון, שבאמת ובתמים חושבים שהתלהמות מטופשת תעזור להם להשיג בחורה. ייתכן מאוד ויום אחד הם יקומו בבוקר לבדם ויבינו שהשיטה הנוכחית לא ממש הביאה אותם לאנשהו עד היום, ושאולי הגיע הזמן לפנות לבחורה כמו שצריך, ממקום של כבוד אמיתי אליה, ממקום של רצון נקי וטהור להכיר אותה ואת עולמה. אף אחת לא צריכה לגרום לכך שכשהיום הזה יגיע, הפרצוף שלהם כבר יהיה מוכר לשמצה מאותן שיחות שזכו למאות שיתופים.
ובכלל - בחורה חזקה שיודעת מה היא שווה, לא צריכה לפרסם שיחות פרטיות. בחורה חזקה שיודעת מה היא שווה, פשוט מציינת שהיא לא מעוניינת, מתעלמת במידה והיא מבחינה שאין פרטנר בצד השני, או משתמשת בכפתור החסימה ברגע שהמצב באמת יוצא משליטה. אני מקווה שהטרנד המיותר הזה יחלוף בקרוב כלעומת שבא, ושבפסטיגל הבא לא נזכה לשמוע את דנה פרידר שרה "תודה רבה למאמי שלימדה אותי ת'שיימינג".