חברת החשמל שלום,
אני רוצה, ברשותכם, להריע לכם. הצלחתם לעשות משהו שאני לא נוהג לעשות – להתעצבן בפומבי. הבוקר, לאחר 24 שעות בהן ביתי – כמו מחצית מהבתים בכפר סבא - מנותק מחשמל, רק חיכיתי לרגע הזה בו אצליח להתחבר חזרה לציביליזציה (זה לא עובד בלי חשמל) כדי לומר לכם שאתם חתיכת ביזיון. שאתם חבורה של חזירים מדושנים. שבזמן שאתם רבים על מי אשם בזה שעשרות אלפי אנשים מנותקים מהעולם, ישנם עשרות אלפי אנשים שמנותקים מהעולם. זו רק תזכורת, למקרה ששכחתם את העובדה הזאת, כי נראה שמישהו היה צריך להזכיר לכם.
בינתיים, תמשיכו לריב. לכו לבתי משפט, תתייעצו עם חברי הוועד מה לעשות, תתייעצו עם הדירקטוריון, תחזרו לבית המשפט, תעשנו סיגריה, תשתו קפה. קחו את הזמן, אני אשב בחושך. אני והילדים שלי, כי בגנים שלהם אין חשמל, והרמזורים גם לא עובדים אז יש פקקים מטורפים בכל העיר, ולצוות החינוכי אין איך להגיע. גם אין לאנשי הצוות איך להודיע לנו את זה, כי אין טלפון – לא קווי, לא 3G, לא חשמל להטעין את הסלולרי. אני גם מקווה שהכל בסדר עם ההורים שלי, כי לא הצלחתי להשיג אותם מאתמול בבוקר. ואלה רק כמה דוגמאות. אצלי עוד יחסית בסדר. יש אנשים שזקוקים לחשמל הזה הרבה יותר ממני. אולי כדאי שתחשבו עליהם.
אבל זה בסדר, קחו את הזמן. תתמקדו בחילופי האשמות בתקשורת: ההנהלה תגיד שהעובדים לא מוכנים לצאת מהמיטה שלהם באמצע הלילה ולעבור למתכונת חירום, ועד העובדים יגידו שההנהלה מפילה עליהם את האשמה על המחדלים שלה. אנחנו נחכה. ואני בכלל חשבתי שחברת החשמל היא גוף אחד.
יודעים מה? זה בכלל לא מעניין אותי שאתם רבים. פייר, כרגע, לא מעניין אותי גם על מה. אני רוצה רק לפתוח את התריס החשמלי בסלון ולא להרגיש כלוא בבית. אני רוצה תאורה ברחוב כדי שאוכל להסתובב גם אחרי חמש בלי למעוד על עץ שנפל. אני רוצה שהמקרר יקרר ולא יהפוך לפח זבל. בסיסי, לא?
הנה פתרון פשוט בשבילכם: שימו את המחלוקות בצד ותתחילו לטפל בתקלה שהחזירה את כל אזור השרון לימי המנדט. נכון שזה פשוט? קודם מתקנים, אחר כך רבים. אתם היחידים שמוסמכים לעשות את זה. ואולי הגיע הזמן גם לחשוב על איך מפרקים את המונופול שלכם, על תלושי השכר המופרזים והמתנות המוגזמות לחג.
אה, רגע, הנה עדכון מהבוקר: הודעתם שאתם שמים את המחלוקות בצד ומטפלים בעניין. תודה רבה באמת. אם הייתם עושים זאת אתמול בבוקר, מיד כשאזור השרון הוחשך, אולי עכשיו כבר היה לנו קצת אור. בינתיים אנחנו מדברים כבר 30 שעות בלי חשמל, ואין צפי לחזרתו. ואת זה החבר'ה במוקד שלכם אמרו לנו. אבל, עזבו, קחו את הזמן.
כל הסיפור הזה הוא כמו מראה למציאות של ישראל 2015: מעמד ביניים שעובד קשה (עובדי חברת החשמל שנמצאים בשטח, ולהם אני מריע על המאמץ, בלי ציניות), שמונהג על ידי גופים כלכליים (הנהלת חברת החשמל) ופוליטיים (ועד החברה) שמנווטים בו כרצונם.
אני משתדל להסתכל על כל דבר כחוויה, וכך ניסיתי גם הפעם. הילדים התקלחו ב"הוט באקט", ממש כמו שההורים שלהם עשו פעם בהודו, ויש קצת יותר זמן ללא מסכים. וחוץ מזה, איך חיו פעם? אז זהו, שאנחנו לא חיים ב"פעם". לכם יש טכנולוגיות מתקדמות שיכולות לטפל בבעיות גם באמצע הלילה. זה היה נחמד לשלוש-ארבע שעות, אבל אחרי יממה זה כבר מתחיל לעלות על העצבים. או שאולי אתם מחכים שהסופה תחזור, ואז תגידו שזה מסכן את חיי העובדים? בואו נקווה שעד שתחליטו לצאת ולעבוד, אף אחד לא ייפגע מהפסקת החשמל הזאת.
זהו, מצטער על ההפרעה. אתם יכולים להמשיך לריב.