שנים ספורות קודם לכן, בעת שכתבה בעיתון "מעריב", פרסמה אמי ראיון אישי מרתק עם אריק, בעת ההיא קצין צנחנים רב עלילות. בעקבות הראיון נוצרה בינה לבין אריק ולילי רעייתו ידידות אמיצה. כך הזדמן לנער צפון תל אביבי כמוני להתוודע למשק חקלאי, לעדרי כבשים, לרפתות בקר ולשדות כותנה, וגם לתיאור מהפנט, כמיטב שפתו הציורית של שרון, של פשיטות נועזות בעורף האויב.
צלצול טלפון באמצע יום כיפור
בשבת בבוקר, 6 באוקטובר 1973, צלצל הטלפון בביתנו. זה היה מוזר. יום הכיפורים החל בערב הקודם והארץ עמדה מלכת. מעברו השני של הקו נשמע קולה של לילי: "גאולה, קראו עכשיו לאריק לחזית הדרום. הולכת להיות מלחמה. אריק ביקש שתעדכני מיד את בגין!".
שנה לאחר המלחמה הגיעה שעתי להתגייס. חלומי היה להתנדב לצנחנים, אבל שני מכשולים ניצבו בדרכי: פרופיל רפואי נמוך ועובדת היותי בן יחיד. אחרי שהצלחתי להעלות את הפרופיל ועברתי את הגיבוש לצנחנים, אמי היססה לחתום על הסכמתה. אריק סייע לה להתגבר על החששות והרגיע אותה. כמוה, גם הוא איבד בן, אולם לא מנע מבניו האחרים לבחור בשירות קרבי. אריק היה גאה גם בה וגם בי. התמיכה שלו ליוותה אותי בשנים הקשות ודרבנה אותי לעמוד באתגר.
מתח פוליטי
כניסתי לחיים הפוליטיים יצרה מתח בין שרון לביני. תחילה, ראש הממשלה יצחק שמיר מינה אותי כמנהל לשכת ראש הממשלה בשנים של יריבות מפלגתית עזה בינו לבין שרון. מאוחר יותר, לאחר פרישתו של שמיר מראשות הליכוד, התייצבתי לצידו של בנימין נתניהו במסעו להחזרת הליכוד לשלטון וכיהנתי כשר המשפטים בממשלתו הראשונה. אבל שרון לא בא אתי חשבון.
לאחר שנתניהו לקח פסק זמן מן החיים הציבוריים בעקבות בחירתו של אהוד ברק לכהונת ראש הממשלה, נבחר שרון לעמוד בראש הליכוד. בשנת 2001 גבר שרון על ברק בבחירות לראשות הממשלה ולהפתעתי, קרא לי ערב כינון ממשלתו ומינה אותי לכהן בה.
בממשלתו השנייה קידם אותי למשרת השר לביטחון הפנים ובהמשך הוסיף להטיל עלי משימות רבות אחריות. זו הייתה הפעם הראשונה שזכיתי לעבוד עם שרון באופן צמוד. כיהנתי בממשלותיו קרוב לחמש שנים רצופות, באחת התקופות התובעניות שידעה ישראל.
האינתיפאדה השנייה השתוללה במלוא אכזריותה. הטרור הפלשתיני לא חמל על נוסעים תמימים באוטובוסים, על נערים שיצאו לבלות במועדון לילה או על קשישים שחגגו את סדר הפסח במלון שלוו. כשר לביטחון הפנים ובהמשך כשר הממונה על השירותים החשאיים צברתי אין ספור שעות במחיצתו, בקבינט הביטחוני, בדיוני חירום ובהערכות מצב שוטפות.
הוא ניהל את המערכה בדיוק כפי שניהל בשנות השבעים את הקרב נגד ארגוני המחבלים בעזה, במלחמת ששת הימים את הקרבות בסיני, ובמלחמת יום הכיפורים את מהלך חציית התעלה שהפכה את הקערה על פיה: בשקט, בקור רוח ובהפגנת נחישות בלתי מתפשרת.
הצלחת מבצע "חומת מגן" השיבה לנו את איכות החיים שנגזלה מאיתנו והיא מאפשרת לנו עד היום לקיים שגרה נורמלית ואפילו לבחון את הסיכוי להסדרים מדיניים עם שכנינו.