כשהשגרה מתנהלת לה על מי מנוחות, אנו לוקחים כמובנים מאליהם דברים שלמעשה, עלולים להילקח מאיתנו בכל רגע. כך, הגיעה לה הקורונה ולקחה איתה כמעט באופן מוחלט את היכולת לצאת מהארץ. מגבלה שלא דמיינו שאי פעם תתרגש עלינו, ופתאום נראה שהיא הולכת ללוות אותנו זמן רב. וכשדבר שהיה מובן מאליו נלקח, הוא גם גורם לנו להבין עד כמה שברירית הייתה ההסתמכות עליו.
בעבור רוב הישראלים, חו"ל היה מילה נרדפת לחופשה וחופשה אפשר גם בישראל, אבל בשביל זוגות רבים מאוד, חו"ל היה גם הפתרון שלהם לנישואים אזרחיים. פתרון שמדינת הקומבינה שלנו מיהרה לאמץ אל חיקה, בבחינת, "לא אכפת לנו איך התחתנתם, כל עוד לא עשיתם זאת בישראל".
הממסד הדתי שתמיד מוכן לזנק להגנה על הטריטוריה שלו, העדיף לספק לאזרחי ואזרחיות המדינה את האופציה לזכות בהכרה בישראל על נישואים אזרחיים שנעשו בחו"ל. בבחינת סוג של שסתום שיקל על שחרור הלחץ בסיוע מדינות זרות ובמקביל על שימור ההגמוניה הדתית בישראל.
אבל כדרכם של פתרונות קומבינה, המציאות נוהגת בשלב מסוים לחבל בבסיס המעורער בין כה וכה שלהם, וכך קרה בחצי השנה האחרונה עם הנישואים האזרחיים. באין טיסות לחו"ל, אין נישואים בחו"ל והקומבינה התפוצצה בפניהם של כל מי שביקשו להסתמך עליה.
דרוש פתרון שוויוני לחלוטין גם בישראל
פיצוץ בלון הנישואים בחו"ל, הוא רק המחשה לכך שפתרונות לא בונים בטלאים ובקומבינות ומדינה לא יכולה להסתמך על מדינות אחרות שיפתרו בעבורה את בעיותיה הפנימיות. העוצר הבינלאומי שנכנסנו אליו ושהיציאה ממנו לא נראית קרובה, מדגיש עד כמה חשוב לייצר פתרון אזרחי שוויוני לחלוטין גם בישראל.
במקום לברוח מהרבנות עד לקפריסין ורחוק יותר, על אזרחי ישראל שמעוניינים בפתרון אחר לנישואים לעמוד מול הממסד הדתי ולהבהיר לו שמה שהיה לא יהיה. להבהיר כי כל אחת ואחד מאיתנו זכאים להקים משפחה בארצנו, בהתאם לדרכנו ולאמונתנו. שאיננו מעוניינים בטקסים רחוקים מאיתנו מוסרית וערכית רק כדי להשביע את רצונה של המדינה וכי איננו מעוניינים גם להרחיק למדינה אחרת, רק כדי לאפשר למדינה שלנו "להעלים עין", מהבחירה שלנו להתחתן כאוות רצוננו.
התשובה לבעיה הזו ניתנת ברגליים, יותר ויותר זוגות שמצד אחד לא יכולים או לא מעוניינים להסתייע בשירותי הרבנות ומצד שני לא יכולים לעלות על טיסה ולהתחתן בחו"ל, פונים אל עבר האופציות הפרטיות לחתונה. אותם זוגות מבינים כי בסופו של דבר מבחינה מהותית, ההבדלים בין קבלת "תעודת זוגיות" בישראל לבין נישואים בניקוסיה, לא גדולים ואפילו יש יתרונות בטקס חתונה שלא ידרוש מהם להגיע לרבנות במקרה והקשר הזוגי יעלה על שרטון והם יבקשו לפרק את הזוגיות. כעת הגיע תורה של המדינה להבין כי די לה בקומבינות על חשבון האזרחיות והאזרחים וכי שום נזק לא יגרם אם תסיר ידה מהמשפחות ותאפשר לכל אחת ואחד מאזרחיות ואזרחי מדינת ישראל לחיות יחד כבני זוג באופן שתואם את תפיסת עולמם, כשתפקידה מסתכם רק ברישום המשפחה החדשה והענקתן לה את כל הזכויות להן היא זכאית.
הכותבת היא מייסדת ומנכ"לית ארגון "משפחה חדשה", ששם לו למטרה לקדם את חופש הבחירה בנישואים ולהסדיר את הזוגיות החופשית בישראל באמצעות תעודת זוגיות, התעודה היחידה שזכתה להכרת בתי המשפט בישראל.