כך כותבת זוהר נתיב, 35, אמא ללביא בן 5.5 ואיתן בן 4 חודשים מפתח תקווה. עד לפני שנתיים, היא ניהלה סטודיו למיתוג במשך שבע שנים ארוכות, משגשגות ופוריות. "היה לי משרד יפה, ניהלתי עובדים (בעיקר עובדות) ועבדתי עם מותגים מוכרים בשוק אבל באוגוסט לפני שנתיים, קרה אצלי משהו. הבנתי שעל אף ההצלחה וההישגים המרשימים, אני לא מרגישה מאה אחוז אני".
נתיב החלה לסגור הכל ולאט לאט הורידה הילוך ובכאב, היא מודה, נפטרה מהרצון העז להשיג ולגדול ובמשך כמעט שנתיים, למדה את השקט וחיפשה את הדבר הנכון הבא עבורה. "האמת שלא ידעתי יותר מדי על הדבר הבא. ידעתי שהוא יבוא אליי ושאני לא צריכה להכריח אותו לבוא. ידעתי שאשאר בתחום של היצירה והעשייה. וידעתי, פשוט ידעתי שהוא יהיה קשור לעולם האופנה".
ביום מן הימים, היא הבחינה בחלון ראווה שטיח טריקו מקסים, שעשה לה חשק לחזור ולסרוג כמו בימי האולפנא העליזים. "הסריגה הזו, התפתחה והפכה לשרשרת, וצמיד, ועוד שרשרת. ופתאום מצאתי את התשוקה החדשה שלי, ליצירה ולצבעוניות המקורית. ובעוד אני מבשלת בתוכי תינוק מתוק, בישלתי במקביל מותג חדש ואותנטי. מותג, שהוא כל כולו אני, בצבע שלו, בדרך שהוא מפתיע אותי כל פעם מחדש ובאהבה שאני מסוגלת לתת לו, כי הוא עושה לי טוב: "זורה"".
המותג כאמור התבשל עם ההריון. נתיב מספרת על פרץ יצירתיות שלא נגמר. "במהלך כל החודשים, חשבתי על הקונספט, למדתי את העולם הזה והכול היה מוכן עד החרוז האחרון. תמיד הרגשתי שכשנשים נכנסות להריון, הן עושות פאוזה ופחות משקיעות בעצמן. בהריון של איתן, היה לי מאוד חשוב להיראות טוב ולהישאר בסטייל. איך שאני רואה את זה, השרשראות שאני מעצבת הן כל מה שצריך עם ג'ינס וחולצת טי-שירט והן אלה שמקפיצות את הלוק בלי מאמץ".
בשבוע 36, החליטה נתיב שהיא רוצה לעשות צילומי הריון לצד קולקציית התכשיטים. "זה הרגיש לי כמו הדבר הנכון לעשות כי שני הדברים באו לי מהבטן".
