קצת יותר מ-42 קילומטרים מפרכים. זה ההישג שגברת סיו יוניון, בת 28, רשמה לזכותה. "תמיד הייתי אצנית, וההריון הוא לא סיבה מספיק טובה בעיניי להפסיק לרוץ", אמרה בקו הסיום. "אני גם מאמינה בכל לבי שההתעקשות שלי לשמור על כושר תהפוך את הלידה שלי לקלה יותר".
לכל המודאגים, מסבירה יוניון כי רצה במתינות, ובאישור רפואי מלא. "ממש לא ניסיתי לרוץ בקצב הרגיל שלי, שמרתי על דופק סביר וכמובן שהתייעצתי עם הרופא שלי לפני שנרשמתי למירוץ", היא מסבירה. "גם הוא, כמוני, סבור שהכושר שלי יעזור לי ללדת בקלות והיה מאוד תומך כשהגעתי אליו עם השאלה הלא שגרתית הזו.
לעוד כתבות בתשעה חודשים:
>> חזרה לשגרה: שבועיים אחרי הלידה ושוב שטוחה
>> הכי מילף: הוליווד מציגה סלפי אחרי לידה
הריון יפה לך: הצטרפי לעמוד הפייסבוק של תשעה חודשים
חרף העובדה שבהחלט מדובר בהחלטה אמיצה ונדירה, יוניון אינה הראשונה שבוחרת לרוץ מרתון כשכרסה בין שיניה. לפני כשנתיים וחצי התפרסמה אמבר מילר, כשסיימה את המרתון בחדר לידה, וגרמה ללא מעט גבות להתרומם. ד"ר ז'אק מוריץ, פרשן הבריאות של רשת ABC, טען אז כי מילר לא סיכנה את עצמה או את העובר כשהחליטה לרוץ ימים ספורים לפני תאריך הלידה המשוער שלה. "מדובר באישה צעירה, שנמצאת בכושר מעולה. מובן שמדובר בסיפור שנמצא מחוץ לנורמה המקובלת של פעילות גופנית בהריון, אבל לפי המלצות איגוד המיילדות והגינקולוגיה האמריקאי, נשים בהריון יכולות לעשות פעילות גופנית כל עוד הן יכולות לנהל שיחה במהלכה. אם היא לא התנשפה ורצה באיטיות, וכמובן – רצה הרבה והתאמנה לפני המרתון, כך שלא הגיעה אליו כמאמץ חד פעמי, לא מדובר במעשה חסר אחריות או מסוכן. כל עוד האמא לא מתנשפת ומגיע מספיק חמצן לעובר, הפעילות לא יכולה להזיק לו".
יצויין כי רופאי נשים ממליצים לנשים לא להתחיל בפעילות גופנית בזמן ההריון, אולם אישה שמצויה בכושר גופני טוב ועוסקת בפעילות ספורטיבית עוד לפני שהרתה בהחלט יכולה להמשיך, בהנחה שהריונה תקין. יש להתאים כמובן את סוג הפעילות לשלב ההריון, ולהימנע מסוגי ספורט שיש בהם סכנה לנפילה או לחבלות (כמו רכיבה על אופניים, רכיבה על סוסים או ספורט אתגרי), וכמובן להיוועץ ברופא שיסביר למתאמנת מה הדופק המקסימלי שאליו מותר לה להגיע וינחה אותה כיצד לשמור על כושר מבלי להזיק לעצמה או לעובר שבבטנה.