אלונה פרנקל העניקה לנו וילדינו, וסביר להניח שתעניק גם לנכדינו, עולם ספרותי עשיר ועמוק. חלק מסוד קסמה של הסופרת קשור בכנות שלה ובמבט שהיא מישירה לעבר הילדים. לא בכדי הפך ספרה ׳סיר הסירים׳ לעזר מלווה בגמילה מחיתולים בארצות רבות מסביב לעולם. סיפוריו של נפתלי המתולתל לא הסתיימו עם הסיר. אחריו הופיעו עוד מספר ספריו על אודותיו, והשנה יצא הילד לגלות את אחד הפלאים הגדולים בעולם: מנין באים ילדים? הספר ״ספר מלא אהבה: איך נפתלי בא לעולם״ מתאר הכל, כמעט, בשפה פשוטה וישירה שוודאי מחליקה בקלילות לאוזני הילדים, אבל אוזניהם של הורים רבים, מתברר עכשיו, לא מצליחות לשאת את המילים שעל הדפים המצויירים.
"זה אמיתי?! זה ממש מוגזם!״; ״פורנוגרפיה לגיל הרך!״ הזדעקו האמהות בקבוצות השונות וצילמו עמודים מתוך הספר, ובייחוד את זה בו הוריו של נפתלי נראים מחובקים במיטה, ומתואר המשגל שלהם, כולל המילה פין והמילה פות, המגע בין השניים והזרע המפרה את הביצית. אמא של נפתלי היא זו שמציגה את האינפורמציה, בדיוק באותו טון חם וסמכותי שבו השתמשה בספרים הקודמים, ואומרת: "בתוך הגוף שלי היה כל כך חמים, ומענג ומרגש", וחוזרת שוב ושוב על כמה שהכל היה מתוק ונעים ומלא אהבה. ״זה חמישים גוונים של אפור לילדים" הכריזה אם נוספת, ואם אחרת גילתה שהדביקה את שני הדפים הללו אחד לשני ורק אז יכולה הייתה ליהנות מהספר, שלדבריה הוא נהדר.
בעוד שבמרבית הקבוצות זכה הספר לתשומת לב שלילית, כולל רבות שטענו שמדובר ברעיון ׳חולני׳ שיצלק את הילדים, היו גם רבות שעמדו על כך שזהו ספר חשוב, ושנושא החינוך המיני חשוב מאי פעם. "הבכורה שלי שאלה כשהיתה בת 5 איך הזרע והביצית נפגשו אז סיפרתי לה", כתבה אחת האמהות. "זה היה קצת יותר אינפורמטיבי ממה שבספר הזה, ובהחלט אמרתי לה שזה היה נעים מאוד. כן, הוספתי אזהרות שזה למבוגרים בלבד, שילדים לא עושים את זה כי עלולים להפגע וכי זה יכול לכאוב, וכמובן הזכרתי שאף אחד או אחת לא יכולים לגעת במקומות הפרטיים בגוף שלה - במיוחד לא מבוגרים".
"למה בעצם לא לספר לילדים שלנו שמין זה כיף?", שואלת אם נוספת, "ככה, אם יום אחד מישהו ינסה לעשות איתה משהו שלא נעים לה, היא תדע שאין תירוצים, ושזה אמור להיות לה נעים". "אני לא מבינה משהו", חידדה עוד אם אכפתית. "אתן יודעות שילדים בני 9 צופים כיום בפורנו, נכון? מבחינתי אם הבת שלי ממילא חשופה למסרים האלו, לפחות שיהיה לה מידע אמיתי, שתוכל לעשות בו שימוש ברגע האמת. מין זה באמת נעים אז כשהבת שלי תנסה את זה, אני רוצה שהיא תספר לי על זה כדי שאוכל לעזור לה להתכונן. לוודא שזה עם מישהו שהיא סומכת עליו, שלא יפגע בה, ולא לעיני ילדים אחרים, ובלי צילום בוידאו שאח"כ יופץ, ועם אמצעי הגנה. אני גם רוצה שהיא תהיה מוכנה למה שיכול לקרות, ותדע לשמור על הגבולות שלה".
אני לא מגדירה טווח גילאים באף אחד מספריי
ביקשנו את התייחסותה של אלונה פרנקל כותבת הספר לסערה שמתחוללת סביב אותו עמוד מפורט. "אני לא מגדירה טווח גילאים באף אחד מספריי, ואני מבקשת לא לעשות זאת", אומרת פרנקל, "בדרך כלל זו השאלה הראשונה שספרניות ומוכרי ספרים נשאלים ולמען האמת, זה נראה לי מאוד מגביל. כל ילד הוא שונה, ישנם ילדים בני שלוש שהם מאוד מפותחים ואינטליגנטיים ויישארו כאלה ויש כאלה שפחות מפותחים ואולי בהמשך החיים יתגברו על הפער".
לפי פרנקל, העבודה על הספר הייתה מלווה בתחקיר ומחשבה רבה, תהליך בו אספה ספרים על הנושא במשך מספר שנים כיוון שרצתה לראות מה נעשה עד כה ואיך הנושא טופל. "בארצות מתורבתות כמו בסקנדינביה ובאמריקה יש חובה ללמד מגיל 3 איך באים ילדים לעולם, מפני שזה יכול למנוע לדוגמה הטרדה מינית, או שהדבר עוזר להבין ולדעת איך עובדים האיברים האינטימיים, כדי שבנות 13 לא תיכנסנה להיריון, יש מחקרים שהידע אכן מסייע לילדים. בכל יום המדיה מלאה בסיפורים על הטרדות מיניות, כל הדיווחים הללו הם פורנוגרפיה סמויה ובינתיים לא מדברים בכלל על אהבה ועל הילדים שהם תוצאה של אהבה. מה שעשיתי בספר הוא לכתוב את הפלא הזה שמבנאדם יוצא בנאדם אחר, אני עדיין לא קולטת את הפלא הזה ושזרתי אותו על הרצף של פלאי הבריאה".
ובכל זאת, ישנם הורים בישראל שטוענים שתיאור ההזדווגות המובא בספר לא מתאים לילדים קטנים. מה דעתך?
"ספר מונח בחנות וכל אחד יכול לפתוח ולקרוא, ולהחליט אם זה מתאים לו או לה, ואם הספר מתאים למסורת של המשפחה שלו, כי יש תרבויות שונות. כמובן שאני לא מכירה את כל הילדים בעולם, ויש לפעמים שוני תהומי בין ילד לילד בגלל התרבות השונה ממנה הוא מגיע. כפי שאחד עשוי לחשוב שהספר לא מתאים, השני יחשוב שזה בדיוק מה שהוא חיפש – ספר שבו בפשטות עילאית וכנות מוחלטת מספרים על הנושא: איך באים ילדים לעולם.
"לכתוב משהו פשוט זהו מלאכה מאוד קשה, וזו הייתה המטרה שלי בספר, שעליו עבדתי המון זמן, יותר מכל ספר אחר עד שמצאתי את הטון הנכון. הדרך שבה אתה מקריא לילד זו מוזיקה, והשאלה היא איך עושים זאת, כי זה חשוב לתוכן הספר. מעבר לכך, אם יש חלקים בספר שבעיני ההורה פחות מתאימים להקריא, תמיד אפשר לסנן. הספר בבעלותו של אותו הורה והוא יכול לקרוא או לא לקרוא מה שמתחשק לו. כשאני כותבת, אני לא מתייעצת עם פסיכולוגים ולא עושה ניסויים אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת. אני מנסה לרצות את עצמי, כדי שאני אהיה מרוצה, ואני שופטת חמורה מאוד. עם זאת, יש לי הבנה וגישה לנפש הילדים, כמו לרוב היוצרים. אני פשוט ילדה שיכולה להתפעל ולהתפעם מהמון דברים".
50 גוונים של ורוד בייבי: איך מגיעים ילדים לעולם בספרי ילדים?