נפיחות. אם תערכי סקר בקרב רווקים, תגלי כי מרביתם סבורים שנשים לא נופחות, וגם אם כן, מדובר בתאונות ארעיות, עדינות ונטולות ריח. ובכן, גם אם נניח שזה נכון, אך הגיוני שכאשר אותה אישה נכנסת להריון, מערכת העיכול שלה תצא נפסדת. השינויים בחילוף החומרים, הלחץ העצום של הרחם על הבטן ואפילו השינויים במתח השרירים: כולם גורמים לנשים בהריון לשחרר גזים בתדירות גבוהה מהאדם הסביר.
הקאות. כשאתם חיילים בחופשת שחרור ושותים וודקה זולה, זה לגיטימי. גם אחרי קארי חריף במיוחד (ולא טרי במיוחד) בטיול בהודו. אבל אנשים מבוגרים לא נוהגים להקיא בחברה או בציבור – אלא אם האנשים הם נשים הרות, ואז לא רק שזה לגיטימי: תמיד תימצא מתנדבת להחזיק לך את השיער ולהביא לך מסטיק אחרי.
הזעה. אין הרבה דברים שמעוררים סלידה יותר מעיגולי זיעה בבית השחי, מצח מבהיק או תחושה של כף יד זרה, חלקלקה וחמימה מדי שנוגעת בך. להריוניות אמנם אין פטור משימוש בדאודורנט, אבל יש להן זכות חוקית והיסטורית להדליק כל מזגן בסביבה על שתי מעלות בקירוב, ועדיין להבהיק (על מי אנחנו עובדים? להזיע כמו חזרזירות).
מגדלת בגאווה את שיערות גופך. על אף שכבר שמענו על טרנד הנשים המתוקתקות שמגיעות לחדר הלידה מאופרות וחלקות למשעי, רובנו משחררות בשלב כזה או אחר ונותנות לשיער שם למטה לצמוח. גם כי אין כוח, גם כי הגישה נעשית בעייתית ככל שהשבועות חולפים, וגם כי בינינו, סקס הופך באיזשהו שלב למזרז לידה נטו וכאחד כזה, אין צורך באמת להשקיע.
מדברת על הכול. חשבי על עצמך לפני כמה חודשים. האם היית מעלה בדעתך לדון עם אנשים – אפילו עם החברה הכי טובה שלך – על ענייני טחורים, יציאות וגזים? ההריון לא רק נותן לך חופש גופני, הוא משחרר אותך תפיסתית, ומאפשר לך לדון בתפקודה של המכונה המופלאה המכונה הגוף שלך (גם כשהיא קצת פחות מופלאה ויותר מעיקה) עם כל אחד, מבן זוגך ועד המוכרת במעדנייה, שבוודאי שמחה לשמוע איך גבינת העזים שהיא מכרה לך אתמול עברה את המסלול אצלך בבטן.
>> תינוק לא צריך לשתות מים בלילה
>> מחדר לידה לסקיני ג'ינס: איך מגיעים לשם לעזאזל?