"כשהם יגיעו –את תדעי". זה המשפט ששומעת כל הריונית שמנסה לברר איך מרגישים כשמגיעים הצירים. אינספור מילים ניסו לתאר אותם: שורפים, לוחצים, דוקרים, הם מורגשים בגב, בבטן או ברגליים – וכל אחת חווה אותם אחרת.
אבל מה באמת את יודעת על הצירים? עשר עובדות מעניינות שכדאי להספיק להפנים, לפני שזה מתחיל.
אין הבדל בין צירים "רגילים" ובין "צירי לחץ"
1. אף אחד לא יודע איך ולמה הם מתחילים. "בכל מה שקשור לטריגר להתחלת הצירים, רב הנסתר על הגלוי", מתוודה פרופ' אייל שיינר, ראש ועדת ההתמחות ורופא בכיר בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה בבית החולים סורוקה, מקבוצת הכללית. "יש גורמים הורמונליים, סטרס ועוד אינספור השפעות נפשיות ופיזיות. לו ידענו מה גורם ללידה להתחיל, היינו יכולים למנוע או לצמצם את מספר הלידות המוקדמות - יש הריונות רגילים לחלוטין שמסתיימים לפני הזמן, מסיבות שאנחנו לא תמיד מבינים".
2. הם האחראים על פתיחת צוואר הרחם. "צירים הם התכווצויות של הרחם, שמובילות למה שאנחנו מכנים 'דינמיקה צווארית' פתיחה ומחיקה של צוואר הרחם", מסביר פרופ' שיינר. "בדרך כלל אורכו של הצוואר הוא סביב 4 ס"מ, וכאשר הצירים 'מוחקים' אותו הוא מתקצר. הצירים מובילים בסופו של דבר לפתיחה ההדרגתית של צוואר הרחם, שנפתח ממצב של סגירות מוחלטת, דרך הכניסה ללידה פעילה בפתיחה של 3-4 ס"מ ועד לפתיחה מלאה והוצאת התינוק".
3. אין דבר כזה "צירי לחץ" - הצירים אותם צירים, זו את שצריכה ללחוץ. "אין הבדל בין 'צירי פתיחה' ל'צירי לחץ', ההבדל הוא במצב של צוואר הרחם ובמה שהאישה נדרשת לעשות. אומרים שהעוצמה של הצירים מתגברת ככל שהלידה מתקדמת, אבל זה משהו שמאוד קשה לכמת. מעניין לציין שהרחם הוא לא שריר מעוצבב, ולמרות זאת לידה היא אחד הדברים הכואבים ביותר שיש. למעשה יש בזמן הצירים מנגנון של ירידה ברמות החמצן, ממש כמו בהתקף לב, וגם לחץ על קצות עצבים שגורמים ביחד לכאב החזק והייחודי של הצירים".
4. אין מרווח צירים ספציפי שצריך לשלוח אותך לבית החולים. "יש הרבה מחשבונים ואפליקציות לתזמון הצירים והמרווחים בינהם, אבל זה לא מאוד משנה. כשהאישה מרגישה שמאוד כואב לה כבר, כדאי שתבוא לחדר לידה, כדי שנוכל להקל עליה. כמובן שאם חלילה יש ירידה בתנועות העובר, דימום או תופעה חריגה אחרת, היא חייבת להגיע לבית החולים, ולא להתחיל לבדוק את המרווחים. כמובן שגם אם הצירים בשבוע מוקדם מדי, צריך להגיע לבית החולים, כי יש לנו מה לעשות בנדון, ולפעמים אפשר להציל את המצב".
5. לכל הנשים יש אותם צירים – ההבדל הוא בכוח הסבל שלהן. "אין הבדל בעצמת ההתכווצות של הרחם, ההבדלים בין הסיפורים של נשים תלויים בהרבה גורמים, ובראשם הרגישות של האישה לכאב, מה שמכונה 'סף כאב'. יש לנשים שונות דרכים שונות להתמודד עם הכאב, אבל אנחנו בכל מקרה מציעים וממליצים על אפידורל למי שלא רוצה לסבול".
קיבלת זירוז? הצירים לא יכאבו יותר משכאבו לפני
6. אפשר לעצור צירים שהתחילו. "אם היולדת לפני שבוע 37, ברוב המקרים ננסה להפסיק את הצירים, בעזרת תרופות שונות שיש לנו למטרה הזו. גם אם לא נצליח, אפשר לכל הפחות לעכב קצת את הלידה, וגם לתת לאישה זריקה שתגרום להבשלה מזורזת של ריאות העובר".
7. יש גם צירים מזוייפים. "חוץ מהצירים האמיתיים, שמובילים ללידה, יש צירים שנקראים ברקסטונים. הם בדרך כלל לא נעשים צפופים או סדירים, מתחילים מהגב לכיוון הבטן ולא גורמים לדינמיקה צווארית. למרבה הצער, הם כואבים כמעט כמו צירים אמיתיים".
8. המוניטור לא מודד עד כמה הציר חזק. "יש למוניטור שתי אלקטרודות. אחת מנטרת את הדופק של העובר, והשנייה מודדת את הצירים. המתמר לא מודד את עצמת הצירים, אלא רק את התדירות שלהם. במקרים נדירים, שבהם יש צורך לעקוב אחרי עצמת הצירים, אפשר לעשות זאת ע"י הכנסת קטטר לרחם, הזרמת מי כספית ומדידה של השינויים בנוזל".
9. אפשר לעזור לרחם לייצר צירים חזקים יותר. "לפעמים קורה שהאישה בלידה ולא מתקדמת. כדי לעודד את הרחם, אנחנו נותנים לה פיטוצין (הגרסה הסינטטית של האוקסיטוצין, שהגוף אמור להפריש בלידה באופן טבעי), שמחזק את הצירים ומקדם את הלידה".
10. וניפוץ מיתוס אחרון, לסיום: צירים של זירוז אינם כואבים יותר מצירים רגילים. "הם לא אמורים להיות כואבים יותר, אבל אולי הם נחווים ככאלה. אם האישה נזקקה לזירוז סביר שהלידה ממושכת ומתישה יותר, ולכן הם אולי רק נחווים ככאלה".