לידה היא לא דבר פשוט, או קל. והמאמא הבלוגרית זואי ג'ורג' החליטה שהיא רוצה לספר לכל האמהות באמת עד כמה מאתגר האירוע הזה יכול להיות. בבלוג פוסט שהיא שחררה לאחרונה בבלוג שלה the subtle mommy (האמא המעודנת, עלק), על הוואגינה השבורה שלה, ג'ורג' דיברה על חוויית הלידה שלה בפירוט יתר בלתי מתנצל. הטקסט שלה הוא אמוציונלי, כנה, וכמובן מאוד משעשע – כי חייבים קצת הומור כשמדברים על וואגינות שבורות.
היא התחילה את הפוסט שלה בזה שהיא מכירה בכך שכל סיפור לידה הוא שונה, ושהניסיון שלה הוא שלה בלבד. אחרי הדיסקליימר הזה, היא שאבה את הקוראים לסיפור הלידה של בנה הבכור. "הילד הזה לא רצה לצאת החוצה", כתבה, וציינה שהלידה התרחשה שבועיים אחרי המועד המשוער. ג'ורג' קבעה תור לזירוז, ואפילו הספיקה לסדר את הפריזורה והציפורניים לפני שיצאה לבית החולים, שם היא תבלה יותר מ-30 שעות בניסיון לחלץ את התינוק הסורר. "ניסיתי לעשות את זה באופן טבעי – כן, זה לא קרה", שיתפה. "עשיתי תרגילי נשימה במשך 8 שעות, אבל בסופו של דבר זה עשה אותי כל כך כועסת, שכמעט נתתי בוקס למיילדת שלעסה מסטיק באמצע הצירים שלי. תביאו את האפידורל שלי!!!", היא צעקה בסופו של דבר. למזלה זה עבד, והיא מתארת את חווית האפידורל כאורגזמה ארוכה, שלקחה אותה ממגרש השדים לבית קטן בערבה בפחות מ-5 דקות. אחרי כמה שעות של התלוצצות עם הצוות הרופאי, ג'ורג' משתפת שהיא הרגישה כאילו יש לה את "הקקי הכי גדול בעולם", להגדרתה, מה שאומר שהתינוק עמד לצאת. היא מספרת שלא היה מספיק זמן לעשות לה חתך חיץ. מדובר ברוטינת שארגון הגניקולוגים והמיילדים האמריקאי לא ממליץ עליה בעליל, מאחר שהיא מעלה דווקא את הסיכון לקריעות גדולות יותר וכאבים מאוחר יותר.
היא התמודדה עם קשיי הנקה אחרי הלידה, קשיים במתן שתן וכמות אדירה של תפרים כואבים. עד כדי כך, שלקחו שישה חודשים עד שהיא הסכימה בכלל לחשוב על האפשרות של לקיים שוב יחסי מין, מחשבה שהבעיתה אותה יותר מאשר לקפוץ באנג'י. הגניקולוג שלה עדכן שבגלל התפרים יש לה צלקות רבות, ויחסי מין עלולים להכאיב לה מאוד. האפשרויות שעמדו בפניה היו ניתוח לתיקון, או פשוט לעמוד בכאבים, בתקווה שגם בלידה הבאה יהיו לה קרעים באותם מקומות בעייתיים, ושייעשה תיקון יותר איכותי. היא בחרה באופציה הזאת. ללא ספק, אישה אמיצה.