באותו יום, היה לנו פרפור חדרים לבבי של התרגשות כבר מהבוקר. קמנו עם הרגשה מיוחדת ועם ציפייה נלהבת בלב. מבחוץ, התנהלנו כאילו עוד יום רגיל עובר על כוחותינו, אבל בראש ספרנו באדיקות את השעות שנשארו עד מועד הבדיקה, הבדיקה בה סוף סוף נגלה מה מין העובר שלנו ונקבל תשובה לשאלה שהכי סקרנה אותנו מרגע היוודע דבר ההיריון שלי.
החלטנו מראש שאנחנו רוצים לדעת. לשמחתי לא היו לנו חילוקי דעות בנושא הזה. תכל'ס, אין שום סיכוי שנצליח להתאפק ולמה בעצם לעשות את זה לעצמנו? זה הרי חלק גדול מהכיף, מההכנות ומהחיבור מרחיב הלב הזה שיש כבר מהבטן.
מעבר למובן מאליו, התרגשנו במיוחד כי נושא מין העובר היה ענין מדובר אצלנו כבר מההתחלה. גם אני וגם בעלי שיחיה, חשקנו מהרגע הראשון בבת. כן, אני יודעת, העיקר שהכל יעבור בשלום ושהעובר יהיה בריא. כן, אני מכירה את משפטי המחץ פורצי הדרך של "מה שבא ברוך הבא וטרלללהה". אבל עדיין, כבני אדם נושמים עם דופק, שבאופן טבעי לגמרי בורכו בהעדפות, חשקים ורצונות, שאפנו לעובר ממין נקבה. למה? מבחינתי, סתם בגלל סיבות מטופשות שלא ברומו של עולם: כי בנות הן חמות, עוזרות ומין אמהות קטנות שכאלה לאחים שלהן. כיף להלביש אותן, כיף לסרק אותן ובאופן כללי כיף שיש מיניאטורה קטנה שלך, רק בהרבה יותר חמוד וכובש לבב. וגם, ככל שאני חושבת על זה לעומק, ייתכן, ורק ייתכן, שיש קשר לעובדה שאני בת בכורה.
טוב, אז לפחות שהבת תהיה ראשונה
מאחר וההריון הראשון שלי הגיע בגיל מאוחר, אני יודעת שלצערי, מספר הסבבים שלי בתחום יהיה מצומצם. מאוד. בואו נודה באמת המרה, גם אם אחליט שכל מה שבא לי בחיים זה להפוך למכונת יילודה וממש, אבל ממש אתאמץ, אתקתק עניינים, אשנה עולמות ואהפוך את ההשמנה, הבחילות ובצקות הרגליים של ההריון לקריירה חדשה ופורצת דרך, יהיו לי אולי שלושה ילדים, במקרה הטוב. בתרחיש הפחות אידיאלי שבו אני לוקחת בחשבון בעיות כניסה להריון (הגיל, אתם יודעים), רצון ומוכנות, הפלות פוטנציאליות וזמן הריון כשלעצמו – ייתכן שאאלץ להסתפק בשניים בלבד. ואם כבר רק שניים אז שיהיה בתנועה, לכיוון העדפה ברורה בנוגע למין העובר. כמובן שהאידיאל מבחינתי הוא לחוות את שני המגדרים, אבל אם מישהו שואל אני רוצה שהבת תהיה הראשונה.
אז נרתמתי למשימה והתחלתי להתעניין ולשאול, איך עושים בת, ממי מזמינים אותה וכמה טיפ צריך לשים. חברות תרמו לי מניסיונן, בקבוצות שונות של נשים נתנו לי שלל עצות ובל נשכח את שלל הכתבות ומאמרי המומחים שיש ברשת. אם לסכם את סך ההמלצות, כל שהיינו אמורים לעשות זה לעקוב אחרי יום הביוץ המדויק, לקיים יחסים לפני שהוא מגיע או אחריו, חלילה לא בעיצומו (הגיוני סך הכל), לבדוק על פי הלוח הסיני לאן נושבת הרוח (לכיוון צפון-צפון מערב), לשנות את התפריט התזונתי שלי לתפריט ספציפי המותאם לבנות (שוקולד וגלידה?), להעדיף תנוחות מסוימות בעת קיום היחסים (מסיונרית, אז תירגעו) ולבצע שטיפה מקומית לנרתיק במים וחומץ (כן, מה ששמעתם).
אנחנו, אם להודות באמת, לא באמת יישמנו את כל חוקי הרייך הנוקשים הללו והחלטנו פשוט לקוות לטוב כשברור לנו שזה לא באמת משנה אם זה יהיה בן או בת. מה שמשנה וחשוב זה שההריון יעבור בבריאות, שאני לא אשמין מידי, שהלידה תעבור בקלות ושהילד/ה שיצא יהיה אדם טוב, בעל ערכים, חכם, מקסים, יפה באופן מיוחד, כובש לבבות, גבוה אבל לא באופן מוזר, בעל שיער חלק מקלות ועיניים כחולות. תכל'ס, תודו שעיניים כחולות מתאימות לכל מגדר.
אז הלכנו לבדיקה וחיכינו למוצא פיו של הרופא בשקיקה. אחרי שהוא סקר את כל העובר לאורך ולרוחב , וידא כל מה שצריך, מדד מכל כיון אין ספור איברים ותודה לאל הכריז שהכל תקין, הוא הרים עיניים, קרץ ואמר שיש לעובר עוד איבר נוסף שעדיין לא הוזכר.
האמת, אני מאושרת. ממש. בנים זה החיים. מי בכלל רצה בת?
5 סיבות להעדפת בת:
- בגדים של בנות פי אלף יותר יפים מבגדים של בנים. נקודה
- בת תעזור בבית, גם כשלא תרצי
- בת תמיד תזכור את ימי ההולדת של כל המשפחה
- כי תוכלי לשבת איתה לקפה וללכת איתה לשופינג בנות בקניון
- כי כשהיא תתבגר אתן תהיו החברות הכי טובות
5 סיבות להעדפת בן:
- כי להלביש בנים זה קל
- תמיד יהיה מי שיעזור לך עם חבילות ודברים שצריך להוריד מלמעלה
- הוא תמיד יאהב את הבישול שלך
- הוא תמיד יתפוס אותך ככליל השלמות הנשית
- הוא ההזדמנות שלך להוכיח שגבר לא חייב להיות דוש עם קבלות
לעוד הגיגי הריון, טיפים והמלצות: כנסו לאתר של דבורי ויינר Beerburim