הריון תאומים אינו דבר נפוץ, אך התופעה הופכת לשכיחה יותר בשנים האחרונות והסיבה המרכזית לכך היא השימוש בטכנולוגיות הפריה חוץ גופית (IVF).
בעולם המערבי קיימת מגמה של דחיית גיל הנישואים והקמת המשפחה בגיל מאוחר יחסית, עובדה שגורמת לחלק גדול מהנשים להזדקק לטיפולי פוריות. בטכנולוגיות של הפריה חוץ גופית מעבירים לרחם מספר עוברים כדי להגדיל את סיכויי הקליטה שלהם, ולכן שיעור ההריונות מרובי העוברים גבוה יחסית.
כיצד נוצר הריון תאומים?
יש להבחין בין תאומים זהים לבין תאומים שאינם זהים, המכונים "תאומי אחווה".
תאומי אחווה: תאומים אלה נוצרים כאשר שתי ביציות חורגות מהשחלה במהלך הביוץ וכל אחת מופרית על ידי זירעון אחר. כתוצאה מכך מתפתחים שני עוברים שלכל אחד שליה נפרדת ושק הריון נפרד.
הקשר הגנטי בין העוברים הוא למעשה אותו הקשר הקיים בין אחים שאינם תאומים ולכן, אחד מהעוברים יכול להיות זכר בעוד השני נקבה.
תאומי אחווה שכיחים יותר מתאומים זהים. זהו גם סוג התאומים שנוצר כתוצאה מטיפולי הפריה.
תאומים זהים: תאומים אלה נוצרים כאשר ביצית מופרית (ביצית אחת שהופרתה על ידי זירעון אחד) מתפצלת לשניים. בדרך כלל לכל עובר שליה משלו ושק הריון משלו, אך לעיתים מדובר בשליה משותפת ולעיתים נדירות אף בשק הריון משותף. למעשה, ככל שהפיצול נעשה בשלב מוקדם יותר (בימים הראשונים שלאחר ההפריה), כך העוברים חולקים ביניהם פחות מבנים.
איך מאבחנים הריון תאומים?
אבחון ההריון מתבצע על ידי בדיקת אולטרה-סאונד – כבר בשבוע ה-6 להריון ניתן לזהות בבדיקה זו שני שקי הריון. קביעת סוג התאומים ומספר השליות מתבצע בדרך כלל בשבועות 10-13.
האבחנה אם מדובר בהריון עם תאומים זהים או לא זהים חיונית להמשך מעקב ההריון – בדרך כלל הריון תאומים זהים הוא בסיכון יתר לעומת תאומים שאינם זהים.
חלק ניכר מההריונות שמאובחנים בהתחלה כהריונות תאומים הופכים בהמשך להריון יחיד, כאשר אחד העוברים מפסיק להתפתח.
במה הוא שונה מהריון יחיד
מעקב ההריון. המעקב הרפואי במקרה של הריון תאומים הוא צמוד יותר, ובמהלכו יש יותר בדיקות רפואיות ויותר בדיקות אולטרה סאונד.
בהריון יחיד בודקים את הסבירות לתסמונת דאון על ידי בדיקת שקיפות עורפית (הכרוכה בתשלום) ועל ידי בדיקה בשם "תבחין משולש" (חלבון עוברי) הבודקת את רמת ההורמונים המגיעים לדמה של האם מן העובר.
בהריון תאומים בדיקת התבחין המשולש אינה רלוונטית כי ההורמונים מגיעים משני העוברים ולכן, בדיקת השקיפות העורפית היא חיונית ביותר וכלולה בסל הבריאות.
תופעות לוואי. הבחילות וההקאות במהלך הריון תאומים הן בדרך כלל חמורות יותר, ככל הנראה בגלל השינוי במאזן ההורמונאלי. לעיתים הבחילות כה חמורות עד שיורדים במשקל במהלך השליש הראשון של ההריון.
הטיפול בבחילות הוא שתייה מרובה ומעקב אחר צבע השתן וכמותו, כדי למנוע התייבשות. ניתן גם לבקש מהרופא מרשם לתרופות נגד בחילות המותרות לשימוש בהריון, או להשתמש בתכשירים טבעיים על בסיס ג'ינג'ר.
עלייה במשקל. בהריון תאומים העלייה במשקל גדולה יותר בגלל העלייה המוגברת בנפח הדם של האם ובגלל תוכן ההריון, שהוא כפול. יחד עם זאת, עלייה מוגזמת במשקל אינה מומלצת ועלולה לסכן את ההריון.
סיבוכים אפשריים. הריון תאומים הוא הריון בסיכון יתר ושיעור הסיבוכים בו גבוה יותר. הסיבוך העיקרי בהריון תאומים הוא לידה מוקדמת – בעוד ששבוע הלידה הממוצע בהריון יחיד הוא 40, לידת תאומים מתרחשת בממוצע כחודש מוקדם יותר (שבוע 36). ההשלכות של לידת פג עלולות להיות נזק מוחי לעובר, הפרעות ראיה ותחלואה כללית.
במקרים מסוימים, אחד העוברים מקבל דם על חשבון העובר השני. מצב זה מכונה "תסמונת העירוי בין תאומים", וזהו מצב שמסכן את שני העוברים ודורש התערבות רפואית מיידית.
סיבוכים נוספים אשר שכיחים יותר במהלך הריון תאומים הם הפלות ורעלת הריון.
למרות שיעור הסיבוכים הגבוה יותר, מעקב הריון קפדני מאפשר לרוב ההריונות להסתיים בצורה טובה.
ומה קורה בלידה?
לידת תאומים היא לידה מורכבת ודורשת צוות מיומן וציוד מתאים. צורת הלידה נקבעת על פי המצג של העוברים: אם העובר הראשון במצג ראש, אין זה מן הנמנע ללדת בלידה נרתיקית. אם הוא במצג עכוז, ממליצים בדרך כלל על ניתוח קיסרי בשבוע 38. ככלל, שיעור הניתוחים הקיסריים בלידת תאומים הוא גבוה יותר.
במהלך הלידה מחברים מוניטור נפרד לכל עובר ועוקבים אחר הדופק שלו. אחרי שהתינוק הראשון יוצא, צוואר הרחם בדרך כלל נסגר מעט ונפתח על ידי צירים נוספים. הרופא המיילד מכניס את ידו בשלב זה אל הרחם לוודא שאין צניחה של חבל הטבור – מצב מסוכן בו ראש העובר לוחץ על חבל הטבור ואספקת החמצן לעובר נפגעת.
הזמן הממוצע בין לידת שני תאומים הוא כעשרים דקות.
הכותב הינו מומחה ברפואת נשים והפריה חוץ גופית, מנהל המרפאה לשחלות פוליציסטיות בבית החולים ליס, המרכז הרפואי ת"א.