רוזלין, אם לשישה ילדים המחכה ללידת תינוקה השביעי נאלצה ללדת במחלקת היולדות העמוסה והצפופה ביותר בעולם. היא חלקה את מיטתה עם כ- 5 אימהות נוספות ואף יותר. ככה זה כנראה כשבית החולים מתבקש לשרת כמליון וחצי בני אדם שגרים בשכונת העוני טונדו שנבנתה על חורבות מזבלה. מנהל בית החולים, ד"ר חוסה פבלה מטפל בעשרות התינוקות שנולדים מדי יום.
"זה תוהו ובוהו אבל אנחנו מצליחים לנהל את ביה"ח, אף תינוק לא נופל על הרצפה"
נראה כי רוזלין אינה יוצאת דופן. למעשה, שבעה ילדים במשפחה הם דבר שבשגרה בפיליפינים. משפחות של 10 או אפילו 12 נפשות הם דבר מוכר ולכן בשעות השיא בבית החולים עשויים להיוולד כ-100 תינוקות ב- 24 שעות בלבד. "לפעמים בזמן לחץ אנחנו מיילדים גם 13-16 תינוקות בחדר לידה באותו הזמן", סיפר ארלן מטנגויאן, רופא, תושב פיליפינים. "זה תוהו ובוהו אבל מאורגן, אנחנו עדיין יכולים לנהל את בית החולים. אף תינוק לא נופל על הרצפה", הוא הכריז.
המיילדת הראשית בבית החולים, אנה פרבוס, יילדה כל כך הרבה תינוקות שהיא מתקשה כבר לזכור. "אני פה משנת 1986, וב-28 שנות עבודתי במקום, אני חושבת שיילדתי כ-200,000 תינוקות". אחרי שהתינוקות נולדים, לא פעם האם כבר צריכה לחזור לעבודה וכך יוצא שאחת מכל חמש אימהות במנילה מגיעה לבית החולים שמשמש גם כבייביסיטר עבור התינוקות על מנת לשחרר את היולדת הטרייה.
תנאים מחפירים: 5 אמהות במיטה, 6 אמהות מובלות באלונקה לחדר לידה
כתוצאה מכך, התנאים בבית החולים עגומים ומחפירים, עם תורים ארוכים של נשים בהריון ותורים של נשים שנדחקות בקבלה מכיוון שאין מקום פנוי עבורן. אלו שכורעות ללדת "זוכות" להצטופף בחדר קטנטן. "לרוב מדובר בחמש יולדות במיטה אחת אך לפעמים גם יותר", ציינה פרבוס, "הן מובלות באלונקה לחדר הלידה בקבוצות של 6 אמהות או יותר".
ואם זה לא מספיק עגום, הנה עוד גורם שנכנס למשוואה הקשה: דומה שהצטופפות בקרב יולדות נוספות, היא בעייתה האחרונה של רוזלין למשל. היא ובעלה משתכרים מ-33 שקלים ליום, ולעתים רוזלין מרוויחה 22 שקלים כל כמה ימים מעבודות רקמה. הפחד הגדול שלה הוא סיבוכים בלידה שיגרמו לה לעבור ניתוח קיסרי שעלותו יקרה. "אם הלידה לא תהיה רגילה, אנחנו ניקלע למשבר כלכלי, אמר האב, "התקציב שלנו הוא הבעיה מספר אחת פה בחדר היולדות".
בשורה מעט מנחמת היא שבנה של רוזלין נולד בלידה רגילה. לאחר לידתו, היא סיפרה על תקוותיה לעתיד: "אני מקווה שהילד שלי יסיים את לימודיו ולא יהיה כמונו, שאנחנו נאלצים לעבוד ללא הירף על מנת שיהיה מה לאכול. צריך ליישם מגבלה על כמות ילדים בפיליפינים, אלמד אותו לא ללכת בדרכי וללכת המון ילדים".
בבית חולים עמוס כזה, היית מנחשת שמדובר באווירה קולנית במיוחד, כשכל אישה צווחת עם בואו של ציר. אבל ההיפך הוא הנכון. "אין צעקות, לא רואים כאן תינוקות בוכים, כל אחת מאוד מאופקת", סיפרה אניטה רני שתיעדה את בית החולים בסרט דוקומנטרי ל-BBC. "אני לא יודעת מה זה אומר על הנשים הפיליפיניות, אולי משהו על הנפש שלהם", היא הוסיפה.
>> צפו: התינוקת שלא משאירה אף עין יבשה בשטח
>> המדריך למפגש אקראי עם הריונית. או: דברים שלא עושים אם חייכם חשובים לכם
הריון יפה לך: הצטרפי לעמוד הפייסבוק של תשעה חודשים