גם אם ינסו לשכנע אתכם אחרת, הביטוי "לצפות לבלתי צפוי" הומצא עבור השבועות הראשונים אחרי הלידה. אפשר להיות דוקטורים להתפתחות הילד, לשלוט בניואנסים של כל טווח הגישות להורות ואפילו להתחבר לאינטואיציה – ברוב המכריע של המקרים, התינוק תופס אותנו לא מוכנים, המומים ואפילו קצת חסרי אונים.
יש כאלה שאומרים שהחודש הראשון הוא הקשה מכולם. אחרים מצביעים על 'משכב לידה' של שישה שבועות, ויש מי שאומר שהשנה הראשונה להורות היא האתגר הכי גדול בחיים. קבוצת מדענים אמריקאית החליטה לבדוק את העניין, וחזרה עם ממצא מדויק – כמה זמן לוקח לאמהות צעירות "להתאפס".
טיפול ראוי בתינוק, שליטה במצב וניהול סדר יום
2,000 נשים השתתפו במחקר השאפתני, שמטרתו הייתה לגלות כמה זמן לוקח לאמהות "לתפוס את העניין", כלומר להרגיש שהם שולטים במצב ומסוגלים לטפל כראוי בתינוק, לנהל סדר יוםמסוים ולהתמודד עם האתגר. לאחר שנאספו הנתונים, הגיעו החוקרים למסקנה כי הזמן הממוצע שלוקח לנשים להחליק לתפקידן החדש כאמהות הוא ארבעה חודשים ו-23 ימים.
המחקר, שנערך עבור חברת מוצרי התינוקות "מאנצ'קין", הגדיר מה הם הפרמטרים שלפיהם נקבע כי האם החדשה "מסתדרת". בין היתר, בדקו החוקרים האם היא מבדילה בין סוגי בכי שונים של התינוק, לא חוששת להתמודד איתו ביציאה מחוץ לבית, מתנהלת בצורה סבירה מבחינת ציוד (כלומר, לא יוצאת מהבית בלי דברים חיוניים כמו בקבוק או סט בגדים להחלפה) ולא קורסת בבכי – לפחות לא לעתים קרובות מדי.
עוד מצא המחקר כי לטמפרמנט של הילדים הייתה השפעה משמעותית על משך הזמן שנדרש לאם כדי להתאפס: תינוקות שהציגו הרגלי שינה טובים זירזו את קצב ההסתגלות של האם למצב החדש. תינוקות חולניים וכאלו שנולדו אחרי לידות קשות הקשו על האם לתפקד גם בטווח הארוך, ככל הנראה מכיוון שיצרו אצלה דפוס של חרדה בימים הראשונים לחיים.
"להפוך לאמא בפעם הראשונה מביא מערבולת רגשית ותפקודית, וטבעי שהאישה תיכנס לסוג של הלם", אמרה קלייר ריינר, האחראית על המחקר. "התוצאות שלנו נועדו קודם כל להרגיע אמהות, ולהסביר להן שלוקח זמן לקלוט את המצב החדש. נורמלי לפקפק בעצמך, נורמלי לא להבין איך תסתדרי – והכי חשוב זה לזכור שאת לא היחידה במצב הזה".
"אמהות רבות היו מופתעות מהזמן הארוך שלקח להן לחזור לשגרה"
מעבר לכך, החוקרים הסבירו כי תוצאות המחקר מוכיחות כי לאמהות יש מקורות כוח בלתי נדלים, וגם אם ההסתגלות ארוכה ולא פשוטה, הן מצליחות בסופו של דבר לעמוד בה ולתפקד במצבן החדש".
המחקר בדק ומצא כי לא פחות מ-57% מהאמהות הודו שהן לא זוכרות הרבה מהשבועות הראשונים אחרי הלידה, מכיוון שהיו חרדות ולחוצות מכדי לשים לב. 66% הודו שפרצו בבכי לפחות פעם ביום, ו-33% הודו שאמרו לבן הזוג, לחברה או לבני משפחה שהן אינן אמהות טובות מספיק.
60% מהנשים אמרו שבדיעבד, נראה להן שדאגו יותר מדי בתקופה שאחרי הלידה, ו-47% טענו שהיו מופתעות ממשך הזמן הארוך שלקח להן להיכנס לשגרה החדשה ולתפקד אחרי שילדו. 60% הודו כי לאורך החודשים הראשונים אחרי הלידה, לא האמינו שאי פעם ישתלטו על המלאכה וירגישו שהן אמהות. 25% מהאמהות אמרו שלדעתן בן הזוג הסתגל מהר יותר לתפקידו כאב, והודו כי הדבר גרם להן לקנא בו. הנתון המדאיג ביותר הוא כי 20% מהאמהות לא הרגישו שהן יכולות לדבר על החששות והתחושות הקשות, ופשוט התמודדו לבד.
"ההסתגלות לאימהות והקשיים שמלווים אותה הם מאוד אינדיבידואליים", מסבירה ענת לוין-יעקבי, מטפלת משפחתית. "סוג הקושי יכול להיות תלוי במבנה משפחת המקור – למשל, האם היית אחות גדולה וטיפלת באחים הקטנים לפני שהפכת לאם? אם כן, התפעול היומיומי יותר מוכר לך, וסביר שיהיו פחות חששות קונקרטיים סביב איך מכינים בקבוק או איך עושים אמבטיה".
גם אופי ההריון משפיע: אחרי הריון מסובך ואפוף חרדות, סביר שיהיו חרדות גם סביב ההורות הראשונית. מאפיין נוסף שמשפיע על תקופת ההסתגלות ומשכה הוא טיב הזוגיות: האם הבעל לוקח חלק בנטל, או שהאם עושה הכל לבדה. "אבל בכל מקרה, ההסתגלות להורות היא לא פשוטה - מאדם שקבע את סדר יומו, הנאותיו וכדומה את הופכת לאדם שהיצור הקטן קובע לו מתי לאכול. לישון, ללכת לשירותים או לצאת מהבית, ובנוסף לטיפול בו, יש המון מטלות נוספות, כמו כביסה, כלים וכו', שגוזלות זמן ומקשות על ארגון היום. מניסיוני, כמעט חמישה חודשים, כמו שמתואר במחקר, זה משך זמן ארוך יחסית, אבל כמובן שזה עניין אינדיבידואלי, ויש נשים שלוקח להן יותר זמן. בכל מקרה, מה שחשוב לזכור הוא לא לחשוש לדבר על הקושי ולהיעזר בסביבה, ולא לשמור הכל לעצמך – כי את לא היחידה שעוברת את זה".
>> "שלא תעזי לקום מהמיטה אחרי הלידה": קטי קמחי מסבירה לך למה