הם מפיצים קרינה נוראה לכל עבר, הם מונעים ממך ליצור את קשר העין האינטימי והמיוחד כל כך שמאפשרת ההנקה – אבל כמעט בלתי אפשרי למצוא אמא שלא פוזלת מדי פעם לעבר הנייד שלה בזמן שהיא מערסלת את תינוקה בזרועותיה ומניקה אותו. סמיילי זריז לחברה בוואטסאפ, לייק חטוף לתמונה של חמין בפייסבוק, עדכון תוצרת החיתול האחרונה באפליקציית מעקב ההחלפות – תמיד יש משהו מעניין במסך הקטן הזה. האמן הארמני טיגראן טסיטודזיאן כנראה מבלה עם לא מעט מניקות – אחרת, אין שום הסבר לרעיון הגאוני והיצירתי להפליא שעלה במוחו, וגרם לו ליצור עיבוד מודרני לאחת התמונות המפורסמות שצוירו אי פעם.
טסיטודזיאן, שחי ופועל בניו יורק, יצר למעשה שני עיבודים לתמונה הקלאסית "ליטה מדונה" (שנקראת גם "מדונה והילד"), שצוירה ב-1490 בידיו של לא אחר מאשר ליאונרדו דה וינצ'י. בתמונת המחווה הראשונה החליף טסיטודזיאן את התאורה הרכה והטבעית בנורת חשמל מודרנית המפיצה אור צונן ומלאכותי, הלביש את "המדונה" בג'ינס וצבע את שיערה בבלונד בוהק. במקום חיתול הבד המסורתי של התינוק בתמונה המקורית, צייר טסיטודזיאן חיתול חד פעמי, אבל לב התמונה הוא כמובן הסמארטפון שבידה המטופחת של "המדונה", שמושך אליו את מבטה החלול וגורם לה להתעלם לחלוטין מהילד שבחיקה, בניגוד למבט החומל והאמהי של המדונה המקורית בציור של דה וינצ'י, שמגלמת תמצית מזוקקת של אמהות נשגבת.
טסיטודזיאן הוא גם כנראה תומך הנקה נלהב, שכם בעיבוד השני שצייר לתמונה הקלאסית ה"מדונה" המודרנית אפילו לא מניקה את התינוק כמו בתמונה המקורית, והבקבוק שהוא אוחז בידו מקבל פוקוס זהה כמעט לזה של הסמארטפון, שמהווה את הטיעון המרכזי שניסה האמן להעביר בציור.
"ציירתי את התמונות כדי לחשוף את הזהות של האדם המודרני בעולם שלנו, בעידן של גלובליזציה, מהפכה טכנולוגית ועיוות של התפקיד הביולוגי שלנו", הסביר טסיטודזיאן. "אני אוהב לקחת סצנות יומיומיות ועכשוויות ולהתייחס אליהן בסיוע של עבודות איקוניות מהעבר, והציורים של מדונות וילדים הם אחד הביטויים הכי מוכרים וקלאסיים באמנות בכל הזמנים".
>> אלישיה סילברסטון ממליצה בחום על לידה אורגזמית
>> בריונות ברשת: קבוצת פייסבוק משפילה תינוקות