בדרך כלל סטודנטים באוניברסיטה מדברים על אינטגרלים, שייקספיר או מודלים כלכליים. בשנת הלימודים הקרובה, לפחות חלק מהסטודנטים באוניברסיטת חיפה ידברו גם על שיאצו, דמיון מודרך וצירי לחץ – וממש לא מדובר רק בסטודנטיות ההריוניות.
קורס דולות, שייפתח בחודש הבא במרכז האקדמי הגדול בצפון, מבטיח לשלב בין הרוח לחומר, או לפחות להביא את המקצוע הנשי למיינסטרים.
"עד היום היה התחום פרוץ"
את הקורס יעבירו שתי דולות: שרון קמחי וזיו רעי-קורן, שמכשירות דולות זה מספר שנים. לדבריהן, המעבר של הקורס ממסגרות פרטיות לאקדמיה הוא חלק מההתבגרות הטבעית של מקצוע ליווי הלידות. "התחום של ליווי לידות מאוד פרוץ לצערנו", אומרת קמחי. "הקורס שלנו ייתן תוכנית מקיפה, מלאה ומקצועית, והתלמידות יעמדו בדרישות אקדמיות רציניות".
נראה כי הבעיה הקשה ביותר של התחום הוא התדמית ה"רוחניקית" שאופפת אותו. למרות שיותר ויותר בתי חולים מאפשרים כניסה של דולות לחדרי הלידה, ואף מציעים דולות מטעם בית החולים עצמו, יש מי שסבור כי מדובר בפינוק לעשירות במקרה הטוב, או בקשקוש רוחני במקרה הטוב פחות.
גם מנהלת היחידה ללימודי המשך בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות של האוניברסיטה, מרים בן-עוז, לא התלהבה בתחילה מהרעיון. "כשזיו ושרון פנו אליי עם הרעיון לקורס, הייתי בטוחה שיגיעו אליי שתי היפיות, לובשות שרוואלים ויולדות בבית". אבל אחרי הפגישה איתן, בן-עוז ביקשה להצטרף בעצמה לסטודנטיות.
כמו יתר הקורסים באוניברסיטה, גם קורס זה כולל סילבוס, חומרי קריאה חובה, עבודות ואפילו מבחנים ועבודת גמר. הדולות לעתיד ישמעו הרצאות באנטומיה ופיסיולוגיה של ההיריון והלידה, מעקב הריון והריון בסיכון, התערבויות בלידה ובריאות רצפת האגן, שיועברו כולם על ידי רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטיות ואנשי מקצוע מהשורה הראשונה.
פתוח לנשים בלבד על סמך ראיון אישי
בסיום הקורס יעברו הסטודנטיות סטאז' מקוצר בחדרי לידה, כדי לדעת מה מצפה להן במקצוען החדש. עם זאת, האופי ההוליסטי-אלטרנטיבי של המקצוע לא יישחק לחלוטין, והסטודנטיות ישתלמו בשיאצו, רפלקסולוגיה, דמיון מודרך ויוגה, וכן תקבלנה כלים שיכשירו אותן להקשיב ולתקשר עם היולדת והצוות הרפואי.
"הקורס פתוח לנשים בלבד, והמגוון שאנחנו רואות הוא עצום", אומרת קמחי. " יש נשים שהגיעו אחרי לידה גרועה, ושואפות להשיג תיקון בעזרת לידות של נשים אחרות, ולהפך: נשים שעברו חוויית לידה מדהימה ורוצות להעביר אותה הלאה ולעזור לנשים אחרות להגיע לשם גם".
קמחי מספרת על נשים שמתעסקות ברפואה משלימה: מדקרות, נטורופטיות ומורות ליוגה, שרוצות להעשיר את ארגז הכלים המקצועי שלהן, ולעומתן נשות הייטק ומקצועות חופשיים אחרים שלא עוזבות את העבודה, אלא מחליטות ללמוד כדי ללוות לידה אחת בחודש או חודשיים, בשביל הנפש.
בשונה מקורסים אחרים באקדמיה, כאן לא יבדקו את הפסיכומטרי. "אנחנו תמיד אומרות שהדרישות הן בגרות ובגרות רגשית", אומרת קמחי. "אנחנו עורכות ראיונות אישיים, ומקבלות אך ורק לפי ההתרשמות שלנו. כל מי שמתרגשת מהריון ולידה, שיש לה אישיות טיפולית ומכילה ומחפשת מקצוע שהוא ייעוד ופרנסה נחשבת בעיניי מועמדת".
יו"ר ארגון הדולות בארץ: עדיין מדובר בלימודים חוץ אקדמאיים
רותי קרני הורוביץ, ראש ארגון הגג של מקצועות הליווי וההדרכה הסב-לידתיים בישראל מוסרת בתגובה כי ארגון הגג יהיה הראשון שיברך על הכרה בלימודי לידה ודולות כתחום אקדמי אשר הלימודים בו מוכרים לקראת צבירת נקודות לתואר אקדמי כאשר תושג.
היא מציינת כי כבר לפני שנתיים פנתה למועצה להשכלה גבוהה לפתיחת תהליך פורמאלי, אך לטענתה עדיין לא הושגה הכרה כזו. הרגולציה היחידה הלגיטימית בתחום, לטענתה, היא מטעם איגודים מקצועיים דוגמת CAPPA, DONA וארגון הגג הישראלי, שמציע גם הוא קורס הכשרת דולות מטעמו.
"יש להקפיד על שקיפות הן כלפי ציבור היולדות והן כלפי ציבור המועמדות ללימודים ולהציג את הקורסים השונים הנערכים בחסות לימודי החוץ של אוניברסיטאות בארץ כפי שהם באמת", מסבירה קרני הורוביץ, "מדובר בלימודים חוץ אקדמיים, וחשוב לומר זאת כדי למנוע הטעייה חלילה השל הציבור והן של המועמדות ללימודים".