העוברים מתאמנים לבכות
חוקרים מאוניברסיטת דורהאם שבאנגליה החליטו לבדוק את הבעות הפנים של עוברים ברחם. הם אספו 15 נשים הרות, וערכו לכל אחת מהן ארבע בדיקות אולטרסאונד במכשיר משוכלל ביותר, מהסוג שאפשר למצוא אצל רופאי ארצנו הבכירים (הפרטיים, לא בקופה), אשר מספק תמונה עשירה ומדוייקת של העובר בארבעה ממדים. כל הנבדקים הצעירים – שמונה בנות ושבעה בנים – נצפו כשהם מבצעים את אותה הבעה, שדומה לארשת פניו של תינוק בוכה: גבות משוכות כלפי מטה, אף מכווץ ופה מתוח. עם זאת, החוקרים סבורים כי אין מדובר בהבעת מצוקה של ממש – אחרי הכל, החיים ברחם לא באמת מספקים לתינוק התמודדות או אי נוחות כלשהו – אלא במעין אימון לעתיד לבוא, או הכנה לחיים מחוץ לרחם.
"היכולת של תינוק להביע מצוקה היא הישרדותית", הסבירו החוקרים, "כך הוא מסמן להוריו שהוא רעב או מרגיש לא טוב, בין אם מדובר בחיתול שצריך להחליף או בכאב שדורש התייחסות".
עוברים חשים כאב כבר בבטן. האמנם?
ד"ר רייסלנד מניחה כי בעתיד תוכנס היכולת לעוות את הפנים ל"רשימת ה'וי'" שמבצעי סקירות האולטרסאונד ממלאים – בדיוק כמו תנועות נשימה ושלמות האיברים. בנוסף ציינה כי המחקר הבא שלה יעסוק בבדיקת תינוקות לאמהות מעשנות או כאלו ששתו אלכוהול במהלך ההריון, במטרה לבדוק האם הבעות הפנים שלהם שונות מאלו של תינוקות שלא נחשפו לחומרים מזיקים בעודם ברחם.
לפני קצת פחות משנתיים פרסמה ד"ר רייסלנד מחקר אחר, שגילה כי עוברים מפהקים ברחם, ובאופן מפתיע למדי, גילתה כי ככל שהעובר צעיר יותר, כך הוא מפהק יותר. גם במחקר ההוא הגיעה ד"ר רייסלנד למסקנה כי לא מדובר בהבעה שמשמעותה זהה למשמעות שהיא נושאת אצל מבוגרים, אלא בתנועה המסייעת למוח לפתח שליטה בלסת של העובר.
>> לא ייאמן: סיפורי הישרדות של תינוקות
>> הרוכשת לתינוקות: מדור צרכנות לקטנטנים