יש לא מעט משפטים, שאלות והערות שהורים לתאומים מתרגלים די מהר לשמוע. לנצח אנשים יתהו האם ההריון הכפול הגיע מהפריה או באופן טבעי, ינסו להחליט מי מהתאומים מתפתח מהר יותר או יתאמצו לקבוע אם הם זהים או סתם דומים. אחת השאלות שתאומים שומעים הכי הרבה לאורך חייהם היא "מי נולד ראשון". בדרך כלל, ההפרש בין האחים עומד על מספר דקות, ובמקרים אקזוטיים במיוחד, כשהלידה התרחשה סביב חצות וכל תאום נולד מצד אחר של קו האמצע בין היממות, התאומים אפילו יכולים לספר שלא נולדו באותו תאריך.
אבל יש מקרים שבהם ההפרש בין התאומים משמעותי יותר. אמיר ואסאי בין הם שני תינוקות חמודים מברמודה שאמנם בילו את רוב ההריון יחד ברחם של אמא – אבל ברגע האמת, אמיר הקדים את אסאי בלא פחות משמונה ימים. הלידה המושהית והנדירה כל כך הייתה רק אקורד סיום של הריון סוער ומלא תהפוכות, שהתחילו כאשר שק מי השפיר של אמיר (שאז כונה עדיין "תאום A") נקרע במפתיע, ואמו הובהלה לבית החולים.
"בשבוע 18, פתאום הרגשתי ירידת מים"
"אני רוצה דווקא להתחיל מהסוף, ולספר ששניהם בריאים ושלמים, למרות הלידה המוקדמת וכל הסיבוכים שהיו במהלך ההריון", אמרה בשבוע שעבר אדונה, אמם של התאומים. "בעצם, הכל התחיל בשבוע 18 להריון. עד אז אמנם עשיתי הרבה בדיקות ומעקבים, כמו שכל אישה בהריון עם תאומים עושה, אבל הכל היה בסדר גמור. פתאום הרגשתי ירידת מים, וטסתי לבית החולים, שם אמרו לי ששק מי השפיר של אחד מהם נקרע, ואין ממש סיכוי שהוא יצליח לשרוד. "הרופאים אמרו לי שהם יתמקדו בלשמור על תאום B, כי תאום A כנראה אבוד, אבל אני לא הייתי מוכנה לקבל את הגישה הזו. איך הם יכולים לוותר עליו ככה? הלב שלו פעם, מבחינתי הוא היה חי לגמרי, ואמרתי לו בלב: 'כל זמן שאתה ממשיך להילחם, אני נלחמת יחד איתך'".
הנחישות של אדונה ושל תאומיה הקטנטנים הוכיחה את עצמה, והבנים המשיכו לגדול ברחמה במשך שמונה שבועות אחרי ירידת המים הדרמטית. למעשה, היה זה תאום B (אסאי) ששמר על תאום A (אמיר), והציל את חייו, בכך שחסם את פתח הרחם ולמעשה החזיק את אחיו במקומו לעוד כמה שבועות קריטיים במיוחד, שמהווים את הגבול בין הישרדות למוות אצל פגים קטנים כל כך. למעשה, לאחר כמה ימים בהשגחה צמודה נשלחה אדונה לשמירת הריון בבית, עם הוראה ברורה לחזור לבית החולים בכל חשש קטן שמשהו אינו כשורה עם הבנים.
"כל יום בתוך הרחם הוא חשוב"
מכיוון שבית החולים הקטן בברמודה לא ערוך להתמודד עם לידה מורכבת כל כך, לאחר שחרורה מבית החולים החלו אדונה ובעלה לחפש מוסד רפואי שיהיה מסוגל להתמודד עם ההריון והלידה המאתגרים שהציבו בפניהם התאומים. הפור נפל על IWK, בית חולים קנדי המתמחה בטיפול בהריונות ובלידות בסיכון גבוה. שבועיים אחרי שאושפזה בבית החולים החדש, נולד אמיר, בשבוע ה-26 להריון ובמשקל 878 גרם בלבד. הוא הובהל לטיפול בפגייה, והצוות נערך לקבל גם את התאום השני – אלא שלפתע, הצירים של אדונה פסקו. "הרופאים בדקו מיליון פעם שהכל בסדר עם אסאי, ושקלו לתת לי זירוז כדי לחדש את הצירים, אבל אחרי שהם השתכנעו שהוא במצב טוב, החליטו לחכות ולתת לצירים להתחדש לבד. הם הסבירו לי שבשבועות מוקדמים כל כך, כל יום ברחם משמעותי, ולכן הם חושבים שלא כדאי להוציא אותו בכוח, אלא לתת לו עוד כמה שעות או יום-יומיים בפנים".
כנראה ששמונת ימי החסד הנוספים ברחם אכן שיפרו את מצבו של אסאי, שנולד במשקל 1.1 ק"ג. למעשה, אילולא עלה חשד לזיהום ששלח את אדונה לניתוח קיסרי, ייתכן שהיה נשאר עוד קצת בפנים, ואולי אפילו משווה את השיא העולמי בהפרש בין תאומים: 87 ימים.
>> בית חולים בגרמניה מציע שירות נטישת תינוקות
>> האם אולצה לעבור לידה והתינוקת נלקחה ממנה
הריון יפה לך: הצטרפי לעמוד הפייסבוק של תשעה חודשים