חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן בדקו 91,427 הריונות, והגיעו למסקנה הנחרצת: אחת מכל ארבע הפלות יכולה הייתה להימנע. לדברי החוקרים, אם נשים ישימו לב ל"סיכונים שניתן להימנע מהם", כמו שתיית אלכוהול, עבודה בלילות, הרמת משאות כבדים ומשקל גוף נמוך או גבוה באופן קיצוני אצל האם, ניתן יהיה להפחית את שיעור ההפלות, אולם נמנעו מלציין במפורש כי קיים קשר ישיר בין מי מהגורמים להפלות.
לעוד כתבות בתשעה חודשים:
>> אמא לשני בנים: "אני ממש לא חייבת שתהיה לי בת. בנים זה כיף!"
>> הלוחמים האמיתיים: צילומים מדהימים בפגייה
הריון יפה לך: הצטרפי לעמוד הפייסבוק של תשעה חודשים
האם נכון להטיל את האשמה על הנשים?
המחקר בדק הריונות בין השנים 1996-2002, שמתוכם הסתיימו 3,177 הריונות בהפלה לפני השבוע ה-22 להריון. החוקרים ערכו לנשים שאלונים מקיפים על ההיסטוריה הרפואית שלהן ועל סגנון חייהן, ולפי תשובותיהן בנו את המודל שקובע מה הם הסיכונים שאם יצומצמו יפחת הסיכון להפלה. אבל האם נכון להטיל על נשים את האחריות להפלות? והאם יש ממש בתוצאות אליהן הגיעו החוקרים?
"15% מההריונות מסתיימים בהפלה, ועם כל הצער והכאב הכרוכים בכך, חייבים להבין שזו דרכו של הטבע", מסבירה ד"ר ליאת גינדס, רופאת נשים ומומחית לאולטרסאונד. "רוב רובן של ההפלות הספונטניות הן על רקע גנטי – כשזרע מפרה ביצית יש לא מעט טעויות בעת מיזוג החומר הגנטי, והגוף מתקן את הטעויות הללו. אם הוא מזהה שיש טעויות רבות מדי, או פגמים קשים שהוא לא מצליח לתקן, הוא ידחה את ההריון, ולמרות הצער על אבדן ההריון, צריך לברך על כך שהגוף יודע לסנן עוברים לא תקינים. הפלה שנייה ברציפות זה כבר עניין נדיר יותר, שמתרחש רק ב-2.7% מההריונות, אבל עדיין נחשב נורמלי. מהפלה שלישית רצופה ואילך נעשה בירור, והפלה שלישית כבר דורשת בירור. כפי שציינתי קודם, מכיוון שרוב ההפלות הן על רקע גנטי, נערוך בירור גנטי מקיף להורים, כדי לבדוק האם יש בעיה ספציפית, ובנוסף אפשר לבדוק דברים אחרים, כמו בעיות ברחם וגורמים אפשריים נוספים. בכל מקרה, לא נכון ולא ראוי להפיל על נשים את האחריות להפלות, מה גם שכל הדוגמאות שמובאות במאמר פשוט לא מדויקות. למשל, אנחנו אמנם ממליצים לנשים בהריון לא לשתות אלכוהול בכלל, אבל אין מחקרים שהראו קשר בין שתייה להפלות.
עבודה לילית אינה גורמת להפלות, אבל השמנת יתר יכולה להזיק
"נשיאת משאות יכולה אולי לגרום לצניחת איברי האגן, אבל יש גם נשים שלא מרימות משאות ועדיין סובלות מהתופעה, מה גם שבמדינות מתפתחות נשים הרות עובדות עבודות פיזיות מאתגרות ממש עד הלידה, כך שאם ההריון תקין ובריא ולא מדובר בהרמת משקולות יומיומית, נשים לא צריכות לחיות בצמר גפן. גם כאן אפשר להביא את הדוגמה של אמהות לילדים שנולדים בהפרשים קטנים, שמרימות פעוטות בזמן ההריון ולא מפילות יותר מנשים אחרות. גם הטיעון במאמר לגבי תת משקל לא ממש תקף מדעית – יש מחקרים שנעשו על נשים שחיו בתנאי רעב ממשיים באפריקה, שאמנם ילדו תינוקות קטנים מהממוצע אבל לא הפילו יותר מהרגיל – העובר הוא פרזיט, ויכול להסתדר גם אם אמא שלו לא מקבלת את כל צרכי התזונה שלה (אם כי כמובן יש לשאוף לתזונה בריאה ומאוזנת בחיים בכלל ובהריון בפרט).
"היוצא מן הכלל היחיד הוא עניין השמנת היתר – כשלעצמה, השמנת היתר לא גורמת להפלות, אבל תינוק שחשוף לתזונה לקויה ומקבל כמויות גדולות של סוכר עלול לפתח תחלואה. בנוסף, אם ההשמנה נגרמת מסוכרת בלתי מאוזנת או מבעיות מבלוטת המגן, בהחלט עולה הסיכון להפלות, אבל אי אפשר לומר שהמשקל הוא הגורם הבעדי לכך. מי שכן נמצאת בסיכון מוגבר להפלות היא אישה שסובלת ממחלות רקע, ולכן נשים שאינן בריאות או מטופלות בתרופות שונות חייבות להתייעץ עם רופא המשפחה או הרופא שמטפל במחלתן הספציפית טרם הכניסה להריון, כדי להכין את גופן ולהגיע להריון שמצב בריאותי אופטימלי, שימנע סיכונים להן ולעובר".