כולנו מקטרות לאורך ההריון, מתות שיסתיים כבר ורק מחכות לרגע שבו יתחילו הצירים. כבד לנו, מציק לנו, וההקלה היחידה היא הפנטזיה על הרגע שבו ההריון יסתיים ונהפוך מהריוניות לאמהות. אבל לפעמים, זה קורה מוקדם מדי.
כל לידה בשבוע שבין 24 ל-37 מוגדרת "לידה מוקדמת", ונושאת בחובה השלכות בריאותיות ונפשיות לא פשוטות. בשנים האחרונות מטפס שיעור הלידות המוקדמות לשיאים חסרי תקדים, כשהקושי המרכזי הוא באיתור הנשים שנמצאות בסיכון ללדת טרם זמנן. בדיקת דם חדשה מנסה להציע פתרון אפשרי לבעיה, ולחזות אילו נשים אכן עומדות ללדת, ואצל מי מהן מדובר באזעקת שווא בלבד.
"תאפשר לאתר לידה מוקדמת"
לאורך עשור, נטלו חוקרים באוניברסיטת גוטנבורג שבשבדיה דגימות דם מנשים שהגיעו לבית החולים עם תלונה על צירים לפני השבוע ה-37 להריונן, ללא ירידת מים. לאחר ניתוח מתקדם של הבדיקות, הגיעו החוקרים למסקנה כי הימצאותם של שני חלבונים מסויימים בדמן של הנשים הוא האינדיקטור הטוב ביותר לחיזוי לידה מתקרבת, ובמילים אחרות: ככל שרמתם של אותם חלבונים הייתה גבוהה יותר, כך עלה הסיכוי שהאישה תלד בתוך שבוע מרגע תחילת הצירים המוקדמים.
רמתם של החלבונים בדמם של האישה, בשילוב בדיקת אורך צוואר הרחם הוותיקה שנעשית באמצעות אולטרסאונד, מצליחה להשיג 75-80 אחוזי דיוק בזיהוי נשים שאכן עומדות ללדת. "עלינו לבצע בדיקות נוספות לפני שנוכל להכניס את הבדיקה לשימוש בבתי חולים ברחבי העולם", אמר ד"ר פנגגויטיס טסיארטס, ממובילי המחקר. "ככל שנפתח את היכולת שלנו להבין מדוע נגרמת לידה מוקדמת, נוכל גם לשכלל את הדרכים שעומדות לרשותנו למנוע אותה, ולהציל את ההורים ואת הפגים מהקשיים שניצבים בפני מי שנולד טרם זמנו". כרגע, כאמור, נמצאת הבדיקה בשלבי בדיקה, ולא ברור מתי תיושם בפועל.
הגילוי יאפשר את התאמת הטיפול הנכון
"לידה מוקדמת מתחלקת לשלושה סוגים: לידה המתחילה בירידת מים, לידה שמתחילה עם צירים בלי ירידת מים ולידה מוקדמת יזומה, שמתבצעת כאשר המשך ההריון מסכן את האישה או העובר", אומר ד"ר ראיד סלים, רופא נשים בכיר במרכז הרפואי העמק, מקבוצת הכללית. "הבדיקה הזו מתייחסת לסוג השני של הלידות, שמהווה בין 30 ל-40 אחוז מכלל הלידות המוקדמות.
כיום אין דרך לדעת מי מהיולדות תלד מוקדם מדי, והנושא הזה בהחלט מעסיק את המדע, מכיוון שלידות מוקדמות הן הגורם מספר אחת לתחלואה ותמותה של תינוקות. "עד היום, הפרמטר המוביל לניבוי האם תהיה לידה הוא אורך צוואר הרחם, והחוקרים ניסו להוסיף עוד פרמטר, בדמות בדיקת הדם הזו", מוסיף ד"ר סלים.
המשמעות המרכזית של היכולת לזהות מי עומדת ללדת לפני שהעובר סיים את השהות המינימלית שלו ברחם היא היכולת לתת לאישה זריקה להבשלת ריאות העובר, שמשפרת משמעותית את סיכויי השרידות שלו לאחר הלידה, גם בשבועות מוקדמים. "זריקת הצלסטון, שמזרזת את הבשלת הריאות, אפקטיבית לשבוע בלבד מרגע שהאישה מקבלת אותה. אם האישה תלד, למשל, עשרה ימים אחרי שקיבלה את הזריקה, הריאות של העובר תהיינה בלתי בשלות, בדומה לריאות של עובר שאמו לא טופלה בצלסטון", מסביר ד"ר סלים. "מכיוון שאנחנו מוגבלים בכמות הצלסטון שאישה אחת יכולה לקבל, מחשש לתופעות לוואי, יש חשיבות גדולה לזיהוי נשים שאכן עומדות ללדת, כדי שנוכל להספיק לטפל בהן בזמן, אבל גם לא לטפל סתם בנשים שאולי יחזרו אלינו שוב עם צירים מוקדמים, ולא יוכלו לקבל עוד צלסטון מכיוון שכבר נתנו להן מנה מיותרת".
>> "אוי לבושה, שוב שלחו אותי הביתה מחדר לידה"