"כשאני פונדקאית אני נזהרת יותר מאשר בהריונות הפרטיים שלי"
"פונדקואת היא עניין ממכר", היא אומרת. "זה ריגוש עצום, מהרגע שבדיקת ההריון חוזרת חיובית ועד שאני מוסרת את התינוק להורים שכל כך מחכים לו. זו הרגשה מופלאה, לתת למישהו דבר שהוא עורג אליו ומייחל לו זמן רב כל כך, ועוד לפני כן, במהלך ההריון, אני מרגישה הכי בריאה ומאושרת שאפשר".
והיא לא רק מדברת. רק לפני פחות מחצי שנה ילדה טארה תאומים בנים לזוג חשוך ילדים, וכבר נמצאת בהליכים מתקדמים לקראת ההריון הבא. ולמרות שהייתם חושבים שרק מי שחווה הריונות קלים ולידות פשוטות יכולה להתמכר לעניין, לטארה יש היסטוריה מיילדותית מורכבת למדי, שכוללת לידה מוקדמת של תאומים בניתוח קיסרי בשבוע ה-29 להריון, עקב תסמונת נדירה שגורמת לעובר אחד לגזול דם מהעובר השני ומעמידה את חיי שניהם בסכנה.
מאט, בעלה של טארה, תומך נלהב בעיסוק ההתמכרותי שלה ומפרגן לה בכל הזדמנות. "בהתחלה הוא חשש שאתקשה למסור את התינוקות לזוגות אחרי שאלד, אבל אחרי שהוא ראה שזה עובר בסדר בפעם הראשונה הוא עומד מאחוריי ב-100% ותומך בי כדי שאעבור את ההריון על הצד הטוב ביותר. למעשה, כשאני בהריון כפונדקאית אני נזהרת ומשקיעה הרבה יותר מאשר בהריונות הפרטיים שלי, כי אני מרגישה שאני אחראית על משהו יקר של מישהו אחר".
בניגוד לרוב הנשים, שסופרות בדאגה את סימני המתיחה, טארה לא מודאגת מהאפקט של ההריונות החוזרים על גופה. "כיום, בגיל 37, אני בכושר יותר טוב מאשר בגיל 20", היא חורצת. "כשאני בהריון אני מרגישה שאני בשיאי מבחינה גופנית ונפשית. אני אוכלת בריא יותר, לוקחת ויטמינים, שוחה ועושה יוגה. אפילו אין לי סימני מתיחה – זה כאילו הגוף שלי נוצר כדי ללדת. כשאני לא בהריון אני מרגישה ריקה, ורק תינוק או תינוקת ברחם ממלאים את החלל הזה".