קשיים וכאבים בהנקה יכולים להיות מקור לתסכול ועצב, תחושת אכזבה ורגשות אשם. ימי הההנקה הראשונים אינם פשוטים - הספקות האם יש לך מספיק חלב מחלחלים, הפטמות כואבות והעייפות לא נגמרת. כעת מגלה מחקר חדש כי לתופעות הללו יש השפעה גם על המצב הקליני של האם: קשיי ההנקה לא רק מתסכלים אלא עלולים להוביל לדיכאון של ממש.
קבוצת הסיכון: גם נשים שלא נהנות בהנקה
במחקר, שנערך באוניברסיטת צפון קרוליינה והתפרסם בכתב העת Obstetrics & Gynecology, נבדקו 2,586 אמהות לתינוקות בני חודשיים. לאחר שנוטרלו משתנים כמו גיל, גזע ומצב כלכלי, גילו החוקרים כי נשים שדיווחו על קשיים בתחילת ההנקה היו בעלות סיכון כפול ללקות בדיכאון לאחר לידה. גם נשים שדיווחו כי הניקו למרות שלא נהנו מהתהליך גילו נטייה מוגברת ללקות בדיכאון: כ-42% אחוז יותר מהמניקות שהניקו בשמחה.
המחקר אמנם לא מצא קשר סיבתי בין קשיי ההנקה לנטייה לדיכאון, אולם החוקרים מציינים כי מכיוון שמדובר באחוזי מתאם כה גבוהים, טוב יעשו נשים ורופאים אם יתייחסו לקשיי הנקה כאל תמרור אזהרה, שמסמן כי אישה מסוימת נמצאת בסיכון מוגבר ללקות בדיכאון לאחר שילדה.
"התוצאות של המחקר ממש לא מפתיעות, ואפילו מתבקשות", אומר הפסיכיאטר ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה ומנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל . "חלק גדול מהגורמים לדיכאון אחרי לידה קשור לציפיות החברה, מצפים שהאם תהיה "אם מושלמת" ולהנקה יש תפקיד מאוד משמעותי בהגדרה הזו. יש ממש האדרה של יתרונות ההנקה, ולעומת זאת ביקורת על מי שנותנת תחליפים", הוא מפרט.
"אמהות רבות לא מצליחות להתגבר על האשמה כשההנקה לא מצליחה"
ד"ר טל מציין, כי "הבעיה היא שלא כל אחת מצליחה להניק מהרגע הראשון, ויש נשים שהניסיונות הכושלים מייאשים אותן מאוד". לדבריו, אמהות רבות פשוט לא מצליחות להתגבר על האשמה כאשר ההנקה לא מצליחה. "האישה אולי יודעת ברציונל שהתחליף בסדר גמור, ומדקלמת סיסמאות כמו 'עדיף אמא רגועה על פני חלב אם', אבל בלב, בבטן, היא מרגישה איום ונורא. גם ביקורת מהסביבה, אפילו ביקורת מרומזת ואמפתית כביכול כמו 'חבל שאת לא מצליחה להניק', עושה שמות בנפש של אם טרייה".
וכאשר מצרפים לקלחת את ההורמונים הגועשים, המצב לא נעשה קל יותר. "תקופת ההריון מתאפיינת בתנודות הורמונליות משמעותיות", אומר ד"ר טל, "ואחרי הלידה התנודתיות מגיעה לשיא. המוח לא מספיק להסתגל לשינויים הגדולים כל כך, והשינויים במצב הרוח כתגובה לאירועים חיצוניים, כמו כאבים וקשיים בהנקה, רק יוצרים בלבול ועומס גדול יותר על הקולטנים שלו".
אז מה עושים? מטפלים. "חשוב להבדיל בין דכדוך אחרי לידה, מה שנקרא 'בייבי בלוז', לדכאון אמיתי", אומר ד"ר טל. "ההבדל הוא בעיקר תפקודי: מי שסובלת מדכאון תתקשה ממש בתפקוד היומיומי. הבדל נוסף הן מחשבות אבדניות או רצון לפגוע בתינוק. כל עוד מדובר במקרים קלים, אפשר לטפל בטיפול קוגניטיב קצר מועד, שיעזור לאשה לנטרל מחשבות לא רלוונטיות שמקשות על התפקוד שלה".
אפשרות נוספת היא טיפול משולב לאם ולתינוק, במטרה לעזור לאמא להבין יותר טוב את הצרכים של התינוק שלה, מתוך תפיסה שהם עדיין יחידה אחת. כאשר מדובר בדכאון חריף, אין הרבה מקום לתמרונים. "כאשר לאם טרייה יש דכאון חמור, אני חד משמעית ממליץ על טיפול תרופתי מהיר, בפרוזאק או ציפרלקס, גם על חשבון ההנקה", אומר טל. "הרציונל שעומד מאחורי ההמלצה הוא פוטנציאל ההידרדרות המהיר שיש לדכאון מסוג כזה. המצב לא משתפר מעצמו, להפך: הוא רק מחמיר וגורם נזקים עצומים לאם, לבן הזוג ולתינוק".
>>מתקשה להניק? כנסי למחשבון ההנקה שלנו וקבלי פתרונות