מוות בעריסה היא תופעה בה תינוקות מתים באופן פתאומי תוך כדי שינה. תופעה זו היא הסיבה הנפוצה ביותר למוות של תינוקות עד גיל שנה. למרות המחקר הרב בנושא, עד היום לא מצאו הסבר מדעי למוות בעריסה, וגורמי הסיכון מתבססים רק על ניתוחים סטטיסטיים. כך, למשל, חוקרים מצאו בעבר קשר בין מוות בעריסה לבין שינה על הבטן, משקל לידה נמוך או מזרן רך מדי, אך לא ידעו מה הסיבות לכך.
כעת, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת מקוורי, סידני, טוענת שהרפלקס שאחראי לכך שאנחנו מפסיקים לנשום בזמן בליעה כדי שהאוכל לא יכנס לקנה הנשימה במקום לוושט, הוא הגורם למוות בעריסה. זהו למעשה רפלקס מציל חיים ברוב המקרים אבל על פי חשדם של החוקרים, הוא עלול להיות קטלני במקרים אחרים.
"שיבוש בתיאום בין המנגנונים"
רפלקס הבליעה עוצר בדרך כלל את הנשימה לשבריר שנייה אך לטענתם של החוקרים, במקרים של מוות בעריסה קיים פגם בתיאום בין רפלקס הבליעה ורפלקס הנשימה, כך שהנשימה נעצרת לזמן ממושך מדי. כדי להבין איך פועלים המנגנונים של נשימה ובליעה, בדקו החוקרים מוח של חולדות. הם מצאו שבמקרים מסוימים התיאום בין מנגנוני הנשימה והבליעה משתבש כך שהנשימה לא מתחדשת אחרי בליעה. כעת מקווים החוקרים להבין האם השיבוש הזה מתרחש גם בתינוקות ואיך ניתן למנוע אותו.
פרופסור פול פילווסקי, אמר: "עד היום לא הייתה הבנה מספקת של התיאום בין שני מנגנונים במוח – מנגנון הבליעה ומנגנון הנשימה. ההבנה של הדרך בה שני המנגנונים פועלים יחד היא חיונית עבור כולנו, אבל במיוחד עבור תינוקות שנוטים לפלוט מזון ולכן מנגנון הבליעה שלהם פועל הרבה בעת שנתם.
המנגנונים של הבליעה והנשימה מתרחשים בתזמון מדהים, ועל פי הממצאים שבידינו, אנחנו חושדים שבמקרים של מוות בעריסה יש בעיה בתזמון הזה. כדי לדעת זאת בוודאות, אנחנו מנסים כעת להבין איך המוח מתזמן את שני המנגנונים האלה מלכתחילה."