מאשימים את האמא, שעלתה המון בהריון. מאשימים את המזון המעובד שאנחנו אוכלים, את החטיפים ואת הטלוויזיה שמשמשת כבייביסיטר. אבל מחקר חדש מגלה: גם אנטיביוטיקה מעלה את הסיכון להשמנה, ובאופן משמעותי למדי.
המחקר, שנערך בבית הספר לרפואה שבאוניברסיטת ניו יורק, גילה כי ילדים שקיבלו טיפול באנטיביוטיקה לפני גיל חצי שנה היו בסיכון גבוה יותר ב-25% ללקות בהשמנת יתר עוד לפני שיגיעו לגיל שלוש, בהשוואה לילדים שלא נחשפו לתרופות דומות בטרם מלאו להם שישה חודשים. התוצאות, שנאספו במחקר שהקיף יותר מ-10,000 ילדים, התפרסם בכתב העת International Journal of Obesity.
פגיעה בחיידקי המעיים האחראיים על פירוק המזון
לפי השערת החוקרים, מתן אנטיביוטיקה לתינוקות בני שישה חודשים ומטה פוגעת בהתפתחות מערכת העיכול שלהם, הופכת אותה ליעילה פחות ולכן מעלה את הסיכון שיסבלו מהשמנת יתר.
"בדרך כלל, אנחנו מסתכלים על השמנת יתר כעל מגפה שנובעת ממחסור בפעילות גופנית ומהרגלי תזונה קלוקלים", הסביר ד"ר ליאונרדו טרסנדה, מעורכי המחקר. "אבל בשנים האחרונות, יותר ויותר מחקרים מראים שזה עניין מורכב יותר, והסיכון של מישהו להיות שמן לא נובע רק ממה הוא אוכל וכמה ספורט הוא עושה. אנחנו כבר יודעים שמיקרובים במעיים שלנו משחקים תפקיד חשוב באופן שבו אנחנו סופגים קלוריות מהמזון, וחשיפה לאנטיביוטיקה בגיל כל כך צעיר עשוייה לשנות את ההרכב של אותם מיקרובים ולגרום להם להיות פחות יעילים בפירוק המזון וכך לגרום בעקיפין להשמנה".
בשנים האחרונות קוראים רופאי ילדים וארגוני בריאות שונים למתן את השימוש באנטיביוטיקה, שהופך נפוץ יותר ויותר. מעבר לדאגה מתופעות הלוואי הפרטיות של כל תינוק לתרופות, ישנו אפקט נוסף ומדאיג: החלשת היעילות שלה, שכן החיידקים משתכללים ככל שהם נחשפים לאנטיביוטיקה, ומפתחים עמידות נגדה. "העמידות של החיידקים כתגובת נגד לאנטיביוטיקה היא בעיה גם ברמה האישית וגם ברמה הקהילתית", אומר ד"ר אמיר אניספלד, רופא ילדים והומאופת. "זה נכון במיוחד בבתי החולים, ששם נוצרים החיידקים הכי עמידים, כי האנטיביוטיקות הכי חזקות ניתנות שם.
"נדיר מאוד שיש צורך אמיתי לתת אנטיביוטיקה לתינוק כל כך צעיר. יש רופאי ילדים שסבורים שכל חום גבוה אצל תינוק בן חודשיים או פחות מצריך מתן אנטיביוטיקה, עד שלא הוכח שלא מדובר במחלה מסוכנת. הרציונל מאחורי זה הוא שבגיל הזה, חום יכול הסימפטום היחיד למחלות קשות, שבגילאים מאוחרים יותר מופיעות עם תסמינים נוספים, ולכן עד שלא שוללים בוודאות את קיומם של זיהום או מחלה יש לתת כיסוי אנטיביוטי".
ברוב המקרים כלל אין צורך באנטיביוטיקה
ד"ר אניספלד מסביר, כי למעשה חוץ מדלקת קרום המוח, כמעט שאין צורך לתת אנטיביוטיקה לילדים, אבל בפועל זה הפתרון הכי קל. "כשיש שלוש דקות לפציינט, והאמהות לוחצות כי כולם מסביב אומרים שהילד חייב אנטיביוטיקה, ואם אתה לא תתן - למחרת היא תלך לרופא אחר, שישמיץ אותך וייתן את האנטיביוטיקה בעצמו. לדעתי, לא תמיד צריך לעשות, אפשר לחכות. גם עם יש קצת דלקת באוזן, או גרון אדום, אם נחכה קצת זה יעבור מעצמו.
"אנטיביוטיקה שניתנת שלא לצורך היא סוג של דיכוי, בעיניי. הילד מייצר סימפטומים, שהם אמנם לא נעימים אבל יש להם סיבה. אם הוא מפריש מוגלה מהאוזן או הגרון או מכיב בעור, כנראה שהוא צריך להוציא את זה, וזה מה שירפא אותו בסוף. אם אתה נותן אנטיביוטיקה, אתה משקיט את זה זמנית. חיידקים, ככל שמנסים להרוג ולהשמיד אותם מוצאים דרכים לשרוד ולמלא את תפקידם".