אם גם התינוק שלך התחיל היום מסגרת חדשה, אחרי כמה חודשים קסומים של חופשת לידה איתך בבית, יש להניח שאת חרדה, עצובה ומתגעגעת. אולי את חוששת לגורל ההנקה, אולי מפחדת שלא יקבל את כל תשומת הלב שמגיעה לו, ואולי את אפילו מתחרטת קצת שחזרת לעבוד, ומשתעשעת במחשבה להתפטר ולהיות אמא במשרה מלאה. את ההחלטה הזו אנחנו לא יכולים לקבל בשבילך, אבל בטח תשמחי לשמוע שלצד הקשיים, שילוב של אמהות וקריירה דווקא טוב לבריאות שלך.
"עבודה טובה לבריאות הפיזית והנפשית"
פרופ' אדריאן פרש וד"ר שרה דמסקה, שתי חוקרות מאוניברסיטת אקרון שבאוהיו, פרסמו לאחרונה מחקר, שהוצג בשבוע שעבר בכנס השנתי של החברה האמריקאית לסוציולוגיה. החוקרות אספו נתונים לאורך 17 שנים, ואיסוף הנתונים כלל את מצבן התעסוקתי של הנשים לפני שהפכו לאמהות ואחרי הלידה ואת ההיסטוריה הרפואית שלהן לפני ואחרי ההריון.
על בסיס החומר שנאסף הגיעו החוקרות למסקנה: נשים שחזרו לעבודה זמן קצר אחרי שילדו נהנו מבריאות טובה יותר, סבלו פחות מדיכאון והיו אנרגטיות יותר. "עבודה טובה לבריאות, הן הפיזית והן הנפשית", אמרה פרופ' פרש במעמד הצגת המחקר. "זה נותן לאדם תחושה של מטרה, ערך עצמי, שליטה ואוטונומיה, וכמובן שאצל נשים אין הבדל בעניין הזה. עושה לך טוב לדעת שאתה עושה משהו היטב ומקבל על זה שכר".
לדברי פרופ' פרש, המחקר נועד להאיר בזרקור על קבוצה שלא זכתה להרבה התייחסות בקרב האמהות העובדות: העובדות למחצה. מדובר בנשים שחוזרות לעבודה זמן קצר אחרי הלידה, אבל נפלטות משוק העבודה וחוזרות אליו לעתים קרובות יחסית.
האמהות הללו, אומרת פרופ' פרש, הן הקבוצה הכי פחות בריאה מקרב האמהות, העובדות והלא עובדות כאחד, ככל הנראה משום שהן לא נהנות מהיתרונות של אף אחד מהקצוות: אין להן את הרגיעה שבהישארות בבית, ומצד שני, אין להם את תחושת היציבות והערך שמעניקה העבודה. "המאבק להחזיק במקום העבודה שלהן, או המצב המלחיץ של חיפוש עבודה כשיש ילדים לפרנס, גובה את מחירו בבריאות הפיזית והנפשית של אותן אמהות", מסבירה פרופ' פרש. "חוסר יציבות תעסוקתית גורם לרמות סטרס גבוהות במיוחד, שמזיקות לנשים בטווח הארוך והקצר גם יחד".
ואם כבר לעבוד, לפי פרופ' פרש –רצוי במשרה מלאה. "לעבודה במשרה מלאה יש מגוון עצום של יתרונות, בעוד שעבודה במשרה חלקית כרוכה בשכר נמוך יחסית, פחות סיכוי להתקדם, ביטחון תעסוקתי מעורער והטבות פחותות". מאידך, אמהות שנשארות בבית, לפי פרופ' פרש, סובלות מתלות כלכלית ובידוד חברתי.
המפתח להצלחה: תכנון מקדים
ואיך נמנעים מהרעות החולות האלו, ומבטיחים תעסוקה רציפה ומלאה? לדברי פרופ' פרש, המפתח הוא תכנון מוקדם. "מהנתונים שאספנו נוכחנו שכאשר אישה מתכננת היטב את הקריירה שלה לפני ההריון הראשון, מוצאת מקום עבודה יציב ומתבססת בו, סיכוייה לחזור אליו ולהישאר בו גם אחרי הלידה גבוהים, ובריאותה משתפרת בהתאם. לכן, אם אני צריכה להממליץ לנשים מה לעשות, הייתי אומרת שחשוב לסיים את הלימודים וההכשרה המקצועית לפני ההריון הראשון, ולא להאריך את חופשת הלידה יתר על המידה לפני שהן חוזרות לעבודה. הייתי אומרת לנשים לא לתת לתחנות משמעותיות, כמו נישואין או הורות, לחבל להן בקריירה".
"כמובן שזה עניין מאוד אינדיבידואלי, ולכל אישה נכון יותר לבחור בכיוון אחר", אומרת ענת לוין-יעקבי, מטפלת משפחתית. "כמובן שייתכן שיש לכך הסבר רפואי, לפחות בכל הנוגע לבריאות בטווח הקצר – נשים עובדות נמצאות פחות בסביבת ילדים ופחות חשופות למחלות בקופת חולים, בגינה וכדומה, אבל ברור ששיש חלק מנטלי לא קטן בעניין, ובעיקר סוגיית המימוש העצמי והיכולת להרגיש שאת מדברת על נושאים שהם לא רק אימהות, סוגרת עיסקאות גדולות או עובדת בפרוייקטים חשובים".
ענת מסבירה, כי נשים שמאוד מושקעות במקום העבודה שלהן, ורואות בו עתיד תעסוקתי, ירגישו מן הסתם טוב יותר לחזור מהר לעבודה, כדי לא ליצור פער מהקולגות הרווקים והלא-הורים. "הבעיה שבמחקר לא מביאים בחשבון פרמטרים אחרים. למשל, לא מתייחסים לשעות העבודה: אישה שיודעת שהמעסיק שלהן מתחשב וגמיש, ימהרו יותר לחזור מאשר נשים שיודעות שמצפה להן התמודדות קשה בעבודה עם כל צינון של הילד, ולא מביאים בחשבון פרמטרים כמו עיסוקו של בן הזוג או עזרה מהמשפחה המורחבת, שיכולה לעשות את כל ההבדל בין אישה שיכולה ורוצה לחזור לעבוד לאישה שלא ממש יכולה לעשות זאת. בנוסף, חשוב לזכור שיש נשים שסדרי העדיפויות שלהן משתנים אחרי הלידה, וחשוב לדעת שגם זה בסדר גמור – למרות התוצאות של המחקר, אסור לזלזל במה שהאמא מרגישה, ואם היא מרגישה שטוב לה יותר בבית, זו זכותה המלאה".
ומה דעתכן? בואו לדבר על זה בפייסבוק שלנו