לתאומות הזהות איזבל וקלואי דוסון יש שתי אחיות גדולות, סופי ולילי, שגם הן תאומות זהות. אבל הסיפור המיוחד שלהן הוא לא רק סטטיסטיקת הילודה הלא תיאמן של המשפחה, אלא גם ניצחון כנגד כל הסיכויים: התאומות הקטנות שרדו תסמונת נדירה, שרוב התאומים שלוקים בה לא מצליחים לצאת ממנה בחיים.
עקב תסמונת נדירה, עברו ניתוח כבר ברחם
כבר בשבוע ה-20 להריון עברו הבנות ניתוח בעודן ברחם, בשל תסמונת נדירה המכונה "תסמונת מעבר דם בין עוברים" (TTTS). התסמונת מתרחשת רק אצל תאומים זהים, החולקים ביניהם את השליה. התסמונת מתרחשת בכ-20% מכלל הריונות התאומים הזהים, כאשר חיבור לקוי של חבלי הטבור לשליה יוצר מצב שבו תאום אחד "תורם" דם לתאום השני.
חומרת הבעיה נקבעת לפי אופן החיבור של חבלי הטבור, והסיבוכים האפשריים קשים. התאום "התורם" סובל מאנמיה, בעוד שאחיו עלול לסבול מבצקות ומקריסה של הלב מעודף דם. בנוסף, נוצר מצב אבסורדי שבו ל"תורם" אין די מי שפיר סביבו, מה שעלול להוביל למומים שונים בגפיים ובפנים, בעוד שהתאום השני סובל דווקא מעודף מי שפיר.
הטיפול המסורתי והשכיח בבעיה הוא באמצעות דיקור מי שפיר, שמרוקן מעט את השק העוטף את התאום "המקבל". הדיקור מתבצע בערך אחת לשבוע, עד סוף ההריון, וכרוך בסכנת זיהום.
כאשר המקרה חמור במיוחד, כמו אצל התאומות הקטנות, פונים לנשק יום הדין: ניתוח לייזר פוטוסקופי מיוחד, שמבוצע במעט מרכזים רפואיים בעולם, דורש מיומנות גבוהה של המנתח ומסכן מאוד את העוברים. סיכויי ההישרדות של עובר אחד אחרי הניתוח עומד על כ-75 אחוז, וסיכויים של שני התאומים לשרוד נמוך מ-60 אחוז.
גם שרדו את הניתוח; גם ניצחו את הסטטיסטיקה
במהלך הניתוח מוחדרים לרחם מכשיר לייזר ומצלמה, ומבוצעת צריבה של כלי הדם המשותפים לשני העוברים. כיוון שטיפול הלייזר מבוסס על צריבת כלי הדם המשותפים, קיימים בו שני סיכונים. מצד אחד: צריבה חלקית של כלי הדם, שאף שתוכל להקל את המצב לא תפתור אותו לחלוטין. במקרה כזה, מכיוון שעדיין ייתכנו חיבורים בין העוברים, מוות של אחד מהם עלול לגרור מוות של אחיו בתוך דקות ספורות.
הצד השני של המטבע היא צריבה עודפת, והשארת אחד העוברים עם פחות מדי כלי דם המחוברים לשליה. במצב זה הוא עלול למות או לסבול מפגיעות חמורות שונות. מכיוון שכך, לאחר טיפול לייזר מקובל להשאיר את האשה בהשגחה צמודה, ולבצע מעקב באמצעות מוניטור ואולטרסאונד מספר פעמים ביום.
התאומות שרדו את הניתוח הקשה, ויולדו בניתוח קיסרי בשבוע ה-32. לאחר שהות בפגייה, הן הגיעו הביתה ופגשו את אחיותיהן התאומות הבוגרות. "בפעם הראשונה ששמעתי שיש לי תאומות לקח לי שלושה ימים לעכל את החדשות, תארו לעצמכם איך הרגשתי בפעם השנייה", אומרת האם. "בכל מקרה, אנחנו אסירי תודה לרופאים שהצילו את הבנות, בהריון הכמעט בלתי אפשרי הזה".