יש משפחות עם קונספט מגובש לשמות הילדים: שמות שקשורים בים, באור או פשוט מתחילים באותה אות. יש ילדים שקרויים על שם המקום שבו נוצרו או נולדו, או מקבלים שם שמתכתב עם מלחמה, הסכם שלום או סתם חג או עונה שבמקרה התרחש סמוך למועד הגעתם לעולם. ויש משפחות שמשלבות את שתי האסכולות, מוסיפות קצת תחביבים משותפים של ההורים – וכך הגיעה לעולם פורשה הקטנה, שקרויה על שם מכונית היוקרה.
נולדה במעבר של מוצרי התינוקות בסופר
לאחיה הגדולים של התינוקת פורשה קוראים "אלפא" (על שם אלפא רומיאו, כמובן), "מרצדס" ולמרבה התדהמה – סתם "פרנק" (ובמקרה דנן, לא ברור האם התסביכים הקשים יותר יופיעו אצלו או אצל אחיו). את השם היוקרתי הגתה האם אחרי שהתינוקת הגיחה לעולם במהירות שיא, תוך פחות מעשר דקות, ולכן החליטה לקרוא לה על שם הרכב בעל המנוע האגדי.
פורשה נולדה בסופרמרקט, ולמרבה האירוניה: הלידה התחילה במעבר של מוצרי התינוקות. הצירים תפסו את אמא שלה, ג'וי, בהפתעה, מכיוון שתאריך הלידה המשוער חל רק בעוד ארבעה שבועות. צוות החנות עזר לה להגיע לחדר המנוחה של העובדים, כדי שתוכל ללדת בפרטיות, ותוך עשר דקות התינוקת כבר הייתה בחוץ, בריאה ושלמה. העובדים לא איבדו את העשתונות, הזמינו אמבולנס ודאגו לחמם את ג'וי ופורשה עד שפונו לבית החולים, שם התאוששו מהחוויה, נבדקו ושוחררו כעבור יומיים.
לידת בזק: לא להיט אבל נפוץ
"לידת בזק" או "לידה חטופה" היא הגדרה רחבה למדי, וכוללת כל לידה שמסתיימת תוך שלוש שעות או פחות מרגע הופעת הצירים הסדירים. התופעה נפוצה יותר בקרב ולדניות (כלומר, נשים שילדו בעבר), ובעיקר בקרב מי שילדה פעמים רבות, ובסך הכל פוקדת כשני אחוזים מכלל היולדות – אולם בהחלט לא מדובר במשהו שיש להתקנא בו. לידת בזק אולי חוסכת שעות של צירים, אבל עלולה להיות טראומטית לאם, ואפילו מסוכנת לה ולעובר. הסיכון המרכזי הוא דימום, שנגרם כתוצאה מקרעים לאורך תעלת הלידה: מהרחם, דרך צוואר הרחם, הנרתיק וכמובן הפירנאום. בלידה מהירה אין לרקמות די זמן להימתח ולהתגמש כמו בלידה רגילה, ולכן הסיכון לקרעים רציניים עולה ככל שהלידה מהירה יותר. בנוסף, מכיוון שהצירים בלידה חטופה תכופים וחזקים, לעתים שריר הרחם "מתעייף" ומתקשה להתכווץ לאחר שהתינוק והשליה יוצאים, מצב שעלול להוביל לדימום מוגבר.
גם העובר לא תמיד יוצא נשכר מיום העבודה המקוצר שמזמנת לו לידת הבזק, ותינוקות שנולדים מהר מדי נוטים יותר להיכנס למצוקה עוברית (בשל הצירים החזקים והבלתי פוסקים, שלא מאפשרים מרווח התאוששות ראוי בין ציר לציר). סיבוכים נדירים יותר הם פרע כתף, מצב שבו הראש יוצא אך כתפו של התינוק נתקעת בתעלת הלידה, וכן דימומים פנימיים אצל התינוק. אחרי הלידה, נוטים תינוקות שנולדו בלידה חטופה לסבול יותר מנטייה של הצוואר והראש לצד אחד, וכן מקשיים בהנקה. חשש נוסף הוא מלידה שמתרחשת במקום שאינו מותאם לכך, ולכן, אם היולדת מרגישה שלא תספיק להגיע לבית החולים, מומלץ להזמין אמבולנס, ולהתכונן נפשית לאפשרות שהתינוק יקבל את פני הפרמדיקים, ולא להפך. רצוי כי היולדת תכרע או תשכב, שכן היא או מי שמסייע לה לא מיומנים בקבלת לידות ועלולים להפיל את התינוק. בכל מקרה, כדאי לפרוש מגבות מתחת היולדת, לשטוף היטב ידיים, ולהתערב כמה שפחות. בשום אופן אין למתוח את הפירנאום, למשוך את התינוק או לחתוך את חבל הטבור, מחשש לזיהום מסוכן. כשהתינוק יוצא יש להניח אותו על בטנה של האם, ולכסות את שניהם. מומלץ לחבוש לו כובע או לעטוף את ראשו, כדי שלא יאבד חום גוף, ולעמוד בקשר עם מד"א או עם חדר לידה כדי לקבל הנחיות.
>> 8 סיבות שגורמות לי להרגיש שלמה שאני לא מניקה
>> סתיו בניו יורק: הריונית אורבנית ומהממת