מדהים לחשוב כמה השתנה העולם מאז התחילו בני הזוג טריבידי בנסיונות להביא ילד לעולם. רק לשם המחשה: בשנה שבה נישאו רייגן היה נשיא ארה"ב, בישראל משלה ממשלת אחדות והדגם הראשון של מחשב אפל הוצג לציבור.
בני הזוג התחתנו צעירים. כבר כמעט שלושה עשורים שהם חיים ביחד, מאז היה סודהנשו בן 22 ואשתו, דהריני, בת 20. אחרי החתונה הם רצו מיד להתחיל לעבוד על הרחבת המשפחה, אבל בגיל שבו לרוב חבריהם כבר יש נכד אחד לפחות, משפחת טריבדי התחדשה רק לאחרונה בבת בכורה – אחרי לא פחות מ-27 שנים של ניסיונות.
הרופא המקומי ביקש: "תנו לי עוד צ'אנס אחד"
בני הזוג, שהתחתנו בשידוך וגם הספיקו להגר מהודו לניו-זילנד בשנות ההמתנה הארוכות לצאצא, לא איבדו תקווה, והמשיכו לנסות טיפולים שונים. הנס קרה דווקא בהודו, כשבני הזוג הגיעו לביקור מולדת כדי לבקר את בני המשפחה שנשארו מאחור.
ד"ר בראג'בדי, רופא פוריות מקומי, פגש את בני הזוג בביקורם בהודו, וביקש מהם "רק הזדמנות אחת, מחזור טיפול אחד, ואחר כך תחזרו הביתה, לניו-זילנד". בני הזוג, שכבר ניסו כל טיפול אפשרי הסכימו לנסות טיפול IVF נוסף – ולראשונה מזה כמעט 30 שנה, מוצלח.
בני הזוג לא מכבירים מילים על רגע הגילוי, אולי מפני שאחרי ציפייה כל כך גדולה, קשה לתאר את התחושות. לאחר שבדיקת ההריון יצאה חיובית, ביקש הרופא מדהריני להישאר בהודו למעקב צמוד, לפחות עד תום השליש הראשון והרגיש.
בחודש הרביעי להריונה, אחרי שכל הבדיקות עברו בשלום, הודיע הרופא לבני הזוג: "עבודתי הסתיימה", איחל להם הצלחה ושחרר אותם לחזור לניו-זילנד. מכיוון שבהודו בדיקת אולטרסאונד לגילוי מין העובר אינה חוקית, עקב הנטייה המקומית להפיל עוברים ממין נקבה, רק כשחזרו לביתם גילו לשמחתם כי הם מצפים לבת בכורה.
"תרומת ביצית יכולה לחסוך שנים של ציפייה וסבל"
ביום רביעי האחרון נולדה התינוקת, באיחור של כמעט דור שלם ובמשקל של 3.185 ק"ג, וזכתה לשם הסמלי ריטו, שפירושו "תקופה" בשפת אמם של הוריה.
התינוקת הקטנטנה תזכה להחתים את הדרכון שלה בקרוב מאוד: כשתהיה בת עשרה ימים מתכננים הוריה לטוס איתה להודו, כדי להציג אותה בפני המשפחה המורחבת, שכבר כמעט איבדה תקווה. "אמא שלי בת 87, ואני מאושר שהיא זכתה לראות ממני נכדים", סיכם האב הטרי.
"ברמה האנושית, אין ספק שמדובר בסיפור מרגש מאוד", אומר פרופ' עמי עמית, מנהל היחידה להפרייה חוץ גופית במרכז הרפואי תל אביב. "הזוג המדובר אמנם לא חשף מה כללו טיפולי הפוריות שעברו, אבל מפאת גילה המתקדם של האישה סביר להניח כי ההצלחה הגיעה בעקבות תרומת ביצית".
עוד הוא מוסיף, כי הסיכוי להצליח להרות מביצית של האישה המטופלת אחרי גיל 42 הוא נמוך מאוד. "תרומת ביצית מקפיצה את הסיכוי מ-2 אחוזים לכ-40 אחוז בכל מחזור טיפול, ולכן, לדעתי, חבל להתמהמה – מה גם שאחרי כל כך הרבה שנים, התוצאה הסופית ממילא זהה, ואפשר לחסוף הרבה המתנה וסבל אם לא מתעקשים על ביצית של האישה המטופלת. כבר היו לי מטופלות שעברו 20 שנים ויותר של טיפולים מפרכים, שהסתיימו ברגע שנפלה ההחלטה לקבל ביצית מאישה אחרת".