כששומעים על הורים שהביאו לעולם אחים בהפרש קטן של שנה או שנה וחצי, מיד מתמלאים ברחשי כבוד והערכה כלפיהם. "זה יותר קשה מתאומים", אומרים להם בדרך כלל, ומיד מתחילים לחשב האם מדובר בפנצ'ר, וכמה זמן אחרי הלידה הם כבר חזרו לפעילות.
אצל זוג הורים בריטים, לא מדובר בהפרש קטן, אלא בפער כמעט בלתי קיים – רק שישה חודשים וחצי מפרידים בין הבכור לאחותו התינוקת, שנולדה בשבוע ה-26 להריון והפכה אותו לאח גדול בשלב שבו רוב הילדים בקושי זוחלים.
"החודשים בפגייה היו קשים"
סיידי באדן (31) מבריטניה, ניסתה להרות במשך כמעט שנתיים. לאחר טיפולי הפוריות, נולד רוני, אח לג'ורדן בן ה-13. אפשר רק לשער כמה הופתעה כשבתוך חצי שנה היא הפכה מאמא לאחד לאמא לשלושה, מבלי שתאומים היו מעורבים בעניין. רק שלושה שבועות אחרי הלידה של רוני, בשלב שבו רוב הנשים עדיין מחשבות זוויות לפני כל ישיבה כדי לא למתוח את התפרים, סיידי כבר נכנסה להריון עם סיינה הקטנה – ו-208 ימים אחרי שהגיעה למחלקת יולדות בפעם הראשונה, היא הגיעה לשם שוב, הפעם בלידה מוקדמת בהרבה מהמתוכנן.
"כשהלכתי לרופא שלי ושמעתי שאני בהריון עם סיינה, אני לא יודעת מי היה יותר המום – אני או הרופא", סיפרה סיידי. "ועדיין, זה כלום לעומת ההלם שחטפנו כשהלידה של סיינה התחילה כל כך הרבה שבועות לפני הזמן. בכלל לא היינו בלחץ לעשות עוד ילד, אחרי שרוני נולד, ופתאום, עוד לפני שהתרגלנו לעובדה שאני בהריון נוסף, גילינו שנצטרך להתמודד עם ההשלכות של לידה מוקדמת ופער קטן כל כך ביניהם".
את ההריון גילתה סיידי בבדיקה ביתית, שהחליטה לעשות רק ליתר ביטחון. "הרגשתי ממש רע בערך חודש אחרי הלידה, והקאתי כמה פעמים,, היא מספרת. "בהתחלה חשבתי שזה וירוס וחששתי להדביק את התינוק, אבל כשזה לא עבר במשך כמה ימים קניתי בדיקה ביתית, למרות שבכלל לא חשבתי בכיוון הזה. סתם רציתי לפסול את האפשרות. כשהתוצאה החיובית הופיעה חשבתי שזו טעות, וגם הרופא שלי אמר לי שאולי ההורמונים שעוד נשארו לי בגוף מההריון עלולים לשבש את התוצאות של הבדיקה הביתית. רק כשעשיתי בדיקת דם, אי אפשר היה להתווכח עם התוצאות – הייתי בהריון.
"לא היה לנו הרבה זמן להיות בהלם, הייתי צריכה לתפקד עם תינוק קטנטן והריון. כשהייתי בשבוע 26, התעוררתי מצירים חזקים בחמש בבוקר. לא יכולתי לטעות בהרגשה, לא עבר המון זמן מאז הלידה הקודמת שלי. הגעתי מהר לבית החולים. שום דבר לא עזר, וכמה שעות אחר כך סיינה כבר הייתה בחוץ".
התינוקת נולדה במשקל של קצת יותר מ-600 גרם, והועברה מיד לטיפול נמרץ.
"רק שלושה שבועות אחרי הלידה יכולתי להרים אותה ולחבק אותה לראשונה", נזכרת סיידי. "היא הייתה מחוברת לצינורות הנשמה והזנה, והייתה מאוד שונה מאיך שזכרתי את אח שלה אחרי הלידה. בערך בגיל חודש היה לה דימום מוחי, שקורה לא מעט אצל פגים, והיינו מאוד פסימיים לגבי הסיכויים שלה לשרוד. אבל לאט לאט היא גדלה והתחזקה, ושלושה וחצי חודשים אחרי הלידה היא חזרה סוף סוף הביתה. החודשים בפגייה היו קשים, במיוחד שהיה לנו תינוק קטנטן בבית שדרש המון תשומת לב, אבל עכשיו הכל נכנס לשגרה ולמסלול. אני כבר רואה את הקשר המיוחד ביניהם כשהם משחקים, ולמרות הקשיים שהיו ועוד יהיו, אנחנו אופטימיים".
אגב, לא בטוח שזה מה שיעודד אותה בלילות חסרי השינה, אבל הכמעט-תאומים של סיידי יירשמו בספר השיאים של גינס, תחת הקטגוריה "ההפרש הקטן ביותר בין אחים שאינם תאומים".
"מומלץ להמתין שנה לפחות בין לידה להריון הבא"
ומה ההשלכות הרפואיות של לידות סמוכות כל כך? "ב-35 שנים שאני בתחום, מעולם לא נתקלתי בהריונות כל כך סמוכים", אומר ד"ר בני חן, מומחה לרפואת נשים. "ההריון הכי מוקדם שאני זוכר היה כחודשיים אחרי הלידה, וגם זה לא משהו שרואים כל יום. מבלי להתייחס להשלכות המשפחתיות והלוגיסטיות, מבחינה רפואית מדובר בעניין לא פשוט. העובר לא אמור להינזק אם הוא נוצר זמן קצר אחרי לידה, מכיוון שהוא ייקח מהאם כל מה שהוא צריך".
אז בעצם אין שום חיסרון בהריון הסמוך כל כך ללידה?
"מי שנפגע מהסמיכות הזו היא האם, שלא מספיקה להתאושש ולמלא את המחסנים שלה: ברזל, סידן, ויטמינים – כל רכיבי התזונה. כמו כל מכונה שפועלת בלי הפסקה, יש שחיקה ובלאי והריונות צפופים לא מיטיבים איתה. מומלץ לחכות כשנה בין לידה להריון נוסף, אבל היה והאישה נכנסה בכל זאת להריון, היא צריכה להקפיד אפילו יותר מאישה הרה רגילה על תזונה טובה והשלמת חוסרים בעזרת תוספים של ויטמינים ומינרלים. בנוסף, רצוי לא לחזור על העניין, ולהשתדל לרווח קצת לפני ההריון הבא".