10 עובדות שלא ידעתן על סרטן השד

חודש אוקטובר, כידוע, הוא חודש המודעות לסרטן השד. מנתוני הרישום הלאומי לסרטן של משרד הבריאות עולה כי כיום חיות בישראל 24,778 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2014-2018 ושהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה. אז כדי להעלות את המודעות, החלטנו לאסוף עבורכן עשר עובדות שלא ידעתן (ואם ידעתן - אז מעולה!) על המחלה הורודה.

1. בשנת הדו"ח האחרון (2018), נפטרו מסרטן חודרני של השד 1,042 נשים בישראל. זהו הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים, האחראי לכחמישית מכלל התמותה מסרטן בנשים ישראליות.
   
   
2. בהשוואה למדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם, ישראל נמצאת במקום ה-26 במספר החולים החדשים לשנה (היארעות), אך במקום נמוך יחסית - 69 - מבחינת תמותה מסרטן השד. למרבה המזל, מגמת הירידה המשמעותית בתמותה נמשכת בשיעור של כ-2% לשנה מאז 1996.
   
   
3. בשורה לנשים העוברות טיפולי פוריות: בניגוד למה שהיה נהוג לחשוב עד כה, לטיפולים אין קשר לסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד בנשאיות הגןBRCA1/2. 
   
   

   

4. ואם כבר בענייני גנטיקה עסקינן - בשנת 2020 הוכנסה לסל התרופות והטכנולוגיות בדיקה לנשאות גנטית BRCA 1,2 לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי על פי הצהרה עצמית, גם ללא סיפור משפחתי וללא יעוץ גנטי מקדים.

5. כשליש מכלל מקרי סרטן השד ניתנים למניעה באמצעות אימוץ אורח חיים בריא ופעיל. מחקרים מוכיחים כי קיים קשר בין פעילות גופנית לירידה בסיכון לחלות בסרטן השד, בעיקר אחרי גיל המעבר. הפעילות הגופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד, גם ללא קשר לגורם הסיכון הקשור למשקל הגוף.
   
   
6. הוכח מדעית כי הנקה מפחיתה את הסיכון של האם לחלות בסרטן שד. מלבד בריאות התינוק, זוהי סיבה נוספת להמלצה להניק.
   
   
7. ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, נהוגה בישראל תוכנית סריקה בממוגרפיה לנשים הנמצאות בסיכון רגיל, המופעלת בשיתוף משרד הבריאות וכל קופות החולים. התוכנית כוללת נשים בגילים 74-50 בסיכון ממוצע למחלה, עבורן מומלצת בדיקת ממוגרפיה שגרתית בכל שנתיים. במסגרת התוכנית, נשלח לנשים בגיל 74-50 זימון לביצוע הבדיקה. שיעור ההיענות לביצוע הבדיקה בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD, ונכון לשנת 2019 עומד על 72.1%. נשים בנות 40 ומעלה או קודם לכן, על פי המלצת הרופא, הנמצאות בסיכון מוגבר למחלה מסיבות שונות - עבורן מומלצת ממוגרפיה אחת לשנה. נשים שאובחנו עם מוטציה גנטית זכאיות לסריקתMRI  שנתית, שגם היא כלולה עבורן בסל.
   
   

   

   
   
   
8. במקרים נדירים גברים עלולים לחלות בסרטן השד (1% מסך החולות בסרטן השד). על פי הנתונים, במדינת ישראל מאובחנים מדי שנה כ-50 גברים חולים בסרטן השד. הגורם לסרטן השד בקרב גברים עדיין אינו ברור לגמרי, אך נראה כי ישנם גברים שהם בעלי סיכון גבוה מהממוצע לחלות במחלה. גורמי הסיכון העיקריים הם גיל מעל 60, והימצאות בני משפחה קרובים (גברים או נשים) שחלו או שחולים בסרטן השד.
   
   
9. חוקרים בבית החולים בלינסון בדקו תרכובת הנקראת דיאינדולימתאן (3,3-diindolylmethane -DIM), הנמצאת באופן טבעי בירקות מצליבים (דוגמת ברוקולי, קייל, כרוב, כרוב ניצנים), ושבמחקרים קודמים נמצא כי היא בעלת תכונות אנטי סרטניות. ממצאי המחקר הראו כי בקבוצת הניסוי, בה נטלו הנשים את תוסף ה-DIM, חלה ירידה בעלת מובהקות סטטיסטית בכמות הרקמה הפיברוגלנדורלית (FGT), אך לא חל שינוי מובהק במדד BPE. בקבוצת הביקורת לא נראה שינוי מובהק בשני המדדים. תשע נשים דיווחו על תופעות לוואי בדרגת חומרה נמוכה עקב נטילת התוסף: שינויים ביציאות, בחילות, כאב ראש והחמרת בעיית עור קיימת. מסקנת החוקרים היא כי לתוסף DIM תפקיד פוטנציאלי במניעת התפתחות סרטן השד בקרב נשים בריאות הנושאות מוטציה בגן BRCA, וכי יש מקום להמשיך ולחקור את הנושא במסגרת מחקרים קליניים אקראיים.

10. חוקרים מנורבגיה ביקשו לבדוק את הקשר בין חשיפה לעישון כפוי בגיל הילדות ובין הסיכון לחלות בסרטן השד בבגרות. לשם כך הם אספו נתונים של 45,923 נשים לא מעשנות שנולדו בין השנים 1957-1927 שענו בין השנים 1991-2007 על שאלון בדבר חשיפה לעישון במהלך גיל הילדות. 66 אחוזים מן הנשים דיווחו כי נחשפו לעישון פסיבי בילדותן. 

    מניתוח הנתונים עולה כי נשים שנחשפו לעישון כפוי בגיל הילדות בידי הוריהן היו בסיכון גבוה ב-11% לחלות בסרטן שד, לעומת נשים שלא נחשפו לכך. סיכון גבוה זה היה דומה לסוגי הקולטנים השונים להורמונים בגידולים.

    החוקרים מציינים, כי הנתונים מצביעים על כך שהיה ניתן למנוע 1 מכל 14 מקרי סרטן השד בקרב אוכלוסייה של נשים לא מעשנות, אילו לא היו נחשפות לעישון פסיבי בילדות. לדעת החוקרים, נטל הסרטן הנגרם מחשיפה לעישון פסיבי הוא ככל הנראה גבוה משהעריכו בעבר.