הטראומה של סבתא רבא שלי השפיעה על הלידה שלי
את הספר The Ancestral Continuum"" כתבו שתי נשים, שנתקלו ביותר ויותר סיפורי לידה שהדהדו את סיפורי האמהות שלהן. אחת מהנשים המרואיינות בספר היא שרה, אם לשתי בנות (16 ו-7), שמתארת חוויה יוצאת דופן. "בשתי הלידות שלי, למרות שעברו שנים ארוכות בין אחת לשנייה, נתקעתי בדיוק בפתיחה 4, והתחושה הייתה של פחד מוות משתק שאפף אותי, שלא היה קשור ממש ללידה עצמה. שתיהן הסתיימו בקיסרי חירום בגלל ההיתקעות הזו, אבל אם אחרי הלידה הראשונה עוד יכולתי לומר שזה פשוט משהו שקורה, כשהתסריט חזר על עצמו במדויק בלידה של בתי השנייה - הרגשתי שיש משהו גדול יותר ממקריות, והתחלתי לבדוק יותר לעומק.
"כשחקרתי את ההיסטוריה המשפחתית שלי, גיליתי סיפור מדהים, שקרה כשסבתא רבא שלי ילדה את סבתי. הלידה הייתה כמובן בבית, ובשלב די מוקדם של הלידה, שאני יכולה רק לשער שקרוב לשלב שבו נתקעו הלידות שלי, נכנס פנימה אחיה הגדול של סבתי (בנה של היולדת) כשהוא אחוז אש, לאחר ששיחק והתלקח. הוא נפטר שלושה ימים אחרי הלידה, אבל כשגיליתי את הסיפור הזה הרגשתי שמצאתי הסבר לקושי ולפחד שחוויתי בלידות שלי – הרגשתי שהטראומה שמקושרת ללידה פשוט עברה דור אחרי דור עד שהגיעה אליי. אני ממש זוכרת שהרגשתי שאם אשתחרר ואתן לעצמי ללדת יקרה משהו נורא, בלי שידעתי להסביר מה".
חשוב להבין למה נשים חוות טראומה בלידה
אגב, למרות שהספר נשמע כמו מסע חיפוש רוחני, רשויות הבריאות בבריטניה כבר הביעו התעניינות בנתונים שאספו המחברות, ורופאה החברה בוועדה לשיפור פני הלידה בבריטניה צוטטה כשאמרה: "חיוני שמשרד הבריאות הבריטי יבין למה נשים חוות טראומה בלידה, כדי שהצוותים הרפואיים יוכלו לנהל לידות כאלו טוב יותר".
נטליה אוסאליבן, שחתומה אף היא על הספר פורץ הדרך, חוותה בעצמה "טראומת לידות משפחתית". לאוסאליבן שלושה ילדים, בין הגילים 14-21. "כשילדתי את בתי הבכורה הייתי בת 28, בדיוק כמו שאמי הייתה כשילדה אותי וסבתי כשילדה את אמי. בתי נולדה שלושה שבועות לפני הזמן, בלידה של 37 שעות ועם צהבת קשה, שהשאירה אותנו בבית החולים עשרה ימים ארוכים אחרי הלידה. באותו זמן עברנו דירה, ואני זוכרת תחושות מאוד קשות, שהובילו בסופו של דבר לדיכאון אחרי לידה שנמשך כחצי שנה. כשפתחתי את הנושא עם אמי וסבתי גיליתי סיפורים דומים מאוד גם אצלן – אז אמנם לא הייתה מודעות והן לא אובחנו כלוקות בדיכאון לאחר לידה, אבל התחושות שהן תיארו היו זהות לתחושות שלי בסיטואציה".
לידה טראומטית תלויה בתפיסה של האישה
סיפור נוסף של טראומה מתגלגלת המובא בספר הוא סיפורה של רומה נוריס. כשילדה את בנה, זפיר, היא סבלה מסיבוך מסוכן שנקרה PPH – דימום מוגבר לאחר לידה. היא איבדה כמויות דם עצומות, נכנסה לתרדמת ועברו חמישה שבועות עד שהתאוששה. "אמא שלי אמנם לא דיממה אחרי הלידה שלי, אבל באופן מצמרר למדי, לקח לה בדיוק חמישה שבועות עד שהחזיקה אותי לראשונה, מכיון שנולדתי פגה ואסור היה להוציא אותי מהאינקובטור בשבועות הראשונים לחיי. בזמן הלידה של זפיר הרגשתי פלאשבקים מאוד חזקים, ולצערי הפחד התממש ואכן לקח חמישה שבועות עד שזכיתי להחזיק אותו עליי בפעם הראשונה. זה גרם לי להבין שאת יכולה לעשות המון בדיקות, להקפיד על אוכל בריא ולעשות קורס הכנה ללידה, אבל עד שלא תתמודדי עם הפחדים והטראומות מהעבר, הלידה שלך עלולה להיגמר בדיוק כפי שאת לא רוצה שיקרה".
>> להתמודד עם הפחד: לידה טראומטית מחייבת טיפול"
>> היית הולכת ליועצת הנקה שלא הניקה בעצמה?