לפני כשנתיים ילדה ג'ונס במועד, אולם התינוק נפטר במהלך הלידה. היא הצליחה להרות זמן קצר אחרי האסון וציפתה בכל לבה לחוויה מתקנת, אבל הברק היכה פעמיים, וגם בנה השני נפטר זמן קצר לאחר שנולד. לטענתה, הוא נשם בכוחות עצמו, אולם הצוות בחדר הלידה סירב להחיותו, בטענה כי הוא צעיר בתשעה ימים מהגיל המינימלי לביצוע החייאה. ריילי, שנולד במשקל 480 גרם, שרד 93 דקות בטרם נפטר. כעת היא מנסה להביא לשינוי במדיניות משרד הבריאות הבריטי (שזהה, אגב, למדיניות הישראלית), ולהוריד את רף השבועות הנדרש לביצוע החייאה בפגים.
"ריילי לא בכה, אבל ראיתי שהוא נושם, היה לו דופק - ואף איש צוות לא עשה כלום. אני הייתי מותשת והמומה מהלידה הקשה והמוקדמת, בעיקר בגלל האסון הקודם שעברנו, אבל בן הזוג שלי ואמא שלי, שהיו איתי, התחננו בפני הצוות שיעשו משהו. כלום לא קרה, וריילי נפטר שעה וחצי אחרי שהוא הגיע לעולם. אני לא מאשימה את אנשי הצוות ולא את בית החולים, כי אלו ההנחיות שלהם - אבל אני מרגישה שאני חייבת למנוע את הכאב הזה מעוד הורים, ולכן יזמתי את העצומה, שהשיגה עד עכשיו קצת פחות מ-3,000 חתימות".
עוד ב-9 חודשים:
>> טיפים של אלופות לקיסרי מושלם
>> מהלידה ועד השחרור: סיור בתינוקייה
>> היית מלבישה את התינוק שלך בוורוד?
ומה המדיניות בישראל? "ניהול לידות בגבול החיות הנו נושא מורכב, עם השלכות רפואיות, אתיות, דתיות ואחרות", נכתב בנייר עמדה של האגודה השראלית לרפואת יילודים. "בהתאם, ניהול לידה בגבול החיות דורש מעורבות של צוות רב-תחומי, אשר צריך לדון על המקרה תוך שיתוף ההורים בדיון ובהחלטות. לידה מוגדרת כסיום הריון של עובר במשקל גדול מ– 500 גרם ו/או בגיל 22 שבועות או יותר, אך אין בכך כדי לקבוע את גבול החיות".
נייר העמדה של האיגוד מחלק את סוגי הלידות לשלושה:
לידה בין שבוע 23+0 ל-23+6 - מחקרים מהארץ ומהעולם מצביעים על "שרידות מוגבלת", של פחות מעשירית מהיילודים. בלידה שמתרחשת בטווח המדובר יש לזמן רופא ילדים בכל מצב, וכאשר התינוק נולד חי - הוא יועבר מיידית לפגייה. בהיעדר בקשה מפורשת מההורים, הלידה תנוהל לפי "התוויה אמהית".
לידה בין שבוע 24+0 ל-24+6 - משבוע 24+0 חלה עלייה משמעותית בסיכויי ההישרדות של פגים, ולכן, לפי נייר העמדה, יש להמליץ להורים לנהל את הלידה גם לפי התוויה עוברית, במטרה למקסם את סיכויי ההישרדות של הפג.